חטיפי האנרגיה של סבתא חיה

סבתא חיה לא זוכרת מתי בפעם האחרונה רכבה על אופניים. "אולי בכפר הנוער מאיר שפיה", היא אומרת בקול מהורהר תוך שהיא מוציאה את חבילת התמרים ומרוקנת אל תוך הצלוחיות הקטנות פיסטוקים, אגוזי מלך וקוקוס. "אז מה, החברים שלך אוהבים את זה?" היא שואלת בחצי חיוך, "כן", אני עונה לה, אפילו מאוד!"

אבל לפני שנמשיך לעקוב אחרי סבתא והמתכון שלה, בואו נדבר קצת על חטיפי אנרגיה...

האמת חייבת להיאמר כבר בהתחלה: כל מי שלא יוצא באופן קבוע לרכיבות ארוכות ומהירות, מה שנקרא "בעצימות גבוהה", ושוהה זמן רב בדפקים גבוהים (וזה רובנו..) לא ממש חייב להכניס ל"תכנית הרכיבה" תחנות ריענון אנרגטי מובנות.

חטיפי האנרגיה במקורם נועדו לאפשר לספורטאים בכלל ולספורטאי סבולת בפרט (כמו מרתוניסטים, אנשי ברזל וטריאתלטים או "סתם" חובבי צ'ימיצ'ורי) להתמיד בפעילות הגופנית המתישה ולהשיב לעצמם כמה חומרים חיוניים שיתדלקו את הגוף ויאפשרו לו להמשיך לעבוד לאורך זמן.

ספורטאים מקצועיים משתמשים לרוב במוצרים ייעודיים כמו חטיפים "קשים" או ג'לים שאותם הם צורכים בזמנים קבועים וכך שומרים על אספקה סדירה של "חומרי הבעירה" התוך תאיים (סוכרים) וחומרים נוספים (בעיקר אלקטרוליטים) שתפקידם כאמור (מבלי להיכנס להסברים מורכבים) – לתדלק את השרירים ולאפשר למערכת העצבים לתפקד תחת עומס.

ומה בדבר "לוחמי סוף השבוע"? מה יהא על כל המתנשפים למיניהם שמגיעים חיוורים אל ראש העלייה של סינגל יחיעם ומיד נחלצים לעזרתם החברים וצועקים בקול, "שמישהו ייתן לו משהו מתוק!"

כן, מסתבר שכל אחד מאיתנו, גם אם נדרש לו חצי יום לעשות את הכחול בבן שמן, סוחב בתיק סוג של חטיף אנרגיה שכזה שאמור להשיב את נפשו ב"הפסקה הגדולה" ליד החרוב הגדול או האלה הענקית או כל מקום עצירה אחר. ומהם אותם חטיפים? ובכן, יש חטיפים קנויים, "עממיים", שבאים במגוון צורות ומרקמים – או סוג של דיקט יבש, דחוס וקשה המבוסס על גרנולה ודורש כמויות נכבדות של מים כדי להוריד אותו בגרון, או כזה עם תמרים שהוא מעט פחות יבש ומחניק.

יש גם חטיפים קנויים "מקצועיים" – ג'לים ומעין ופלים למיניהם שעולים כמו ארוחה שלמה במסעדה וטעמם (לרוב) די דוחה, אבל הם סוג של סמל סטטוס שכזה והולכים טוב עם שלדת קרבון עדכנית וגרדרובה ממותגת. יש כמובן חב'רה שפשוט מביאים מהבית שקית ובה תמרים ופירות יבשים, ויש אנשים כמונו, שסבתא שלהם מכינה להם חטיפי אנרגיה מושקעים.

מן הראוי לומר כבר בשלב זה שיעילותם של חטיפי האנרגיה של סבתא חיה לא הוכחה מחקרית, ואף על פי שמדובר בחומרים טבעיים שיש בהם גם סוכרים וגם מלחים חשובים, אין לנו דרך לתת לכם רשימה מדויקת של כמויות המגנזיום ל-100 גרם או את מספר הקלוריות בהתאמה... מה שכן, הוכח מעל לכל ספק שהם טעימים לאללה, וכל מי שקיבל דוגמית, לרוב מבקש עוד...

יש כמובן לא מעט מתכונים אחרים וגרסאות. זו המובאת לפניכם יכולה להיות הבסיס להכנת חטיפים עם הטוויסט הפרטי שלכם, ואתם תמיד מוזמנים להעלות אותם לאתר או לפייסבוק שלנו ולשתף את כולם ברעיונות שהגיתם.

אז שניגש לעבודה?

החומרים הדרושים:

1. עיסת תמרים ללא חרצנים
2. פירות יבשים לפי בחירתכם (אנחנו משתמשים בשקדים מקולפים, פיסטוקים, אגוזי מלך ומישמש)
3. קוקוס
4. כמה יריעות של נייר פרגמנט
5. כפפות חד פעמיות
6. סכין חדה
7. מקפיא
8. מערוך

המצרכים הדרושים

אופן ההכנה:

1. עיסת התמרים מגיעה אמנם מגולענת (ללא גלעינים) אך לפעמים עוקץ הפרי עדיין נוכח, ומאחר שלא נעים להיתקל באחד שכזה במהלך נגיסה, מומלץ לאתרם בעיסה ולהוציאם. שימו לב, מדובר בעבודה דביקה במיוחד, לכן אנחנו ממליצים לכם להשתמש בכפפות חד פעמיות.

הוצאת העוקצים מן העיסה – חשוב כדי לא לפגום בלעיסה...

2. לאחר שווידאנו כי העיסה נקייה מעוקצים ומשברי גלעינים, ניקח יריעת נייר פרגמנט, נניח עליה את העיסה, נפרוש יריעה נוספת מעל, ובעזרת מערוך נרדד את העיסה עד שיתקבל משטח עיסת תמרים בעובי אחיד של כ-7-5 מ"מ.

מרדדים את העיסה עד לקבלת משטח אחיד

3. עתה, נחתוך באמצעות סכין את הקצוות הלא אחידים עד שנקבל משטח מלבני ישר

חיתוך הקצוות הלא אחידים

4. עכשיו הגיע תורם של הפינוקים – הוסיפו בצורה מסודרת שלוש עד ארבע שורות של הפינוקים שבחרתם כמילוי (שקדים, צימוקים, אגוזים ממינים שונים, פירות יבשים וכיו"ב), אך הקפידו למלא לא יותר משליש משטחו של המלבן! זאת כדי שתוכלו לגלגל אותו בשלב הבא ללא קושי.

הנחת ה"פינוקים", הקפידו לא למלא יותר משליש משטחו של המלבן!

5. שלב הגלגול – החלו לקפל את המלבן ולגלגל אותו לגליל, והקפידו לבזוק פירורי קוקוס על צדו החיצוני של הגליל אחרי כל שלב של קיפול. הקוקוס יבטיח שצדו החיצוני של החטיף לא יהיה דביק למגע ו.. כמובן יוסיף טעם נהדר!