עקרונות המודל החדשני

מיזם “מהפחה” – Win-Win מבוסס אמון בין הרשות לאזרחים לשליטה בפסולת / מאת: ​​יאיר צדיק ואיתן רוזנבלט

עקרונות המודל החדשני

המטרה: הפרדה והפחתה של הפסולת הביתית בסיוע האזרחים, תוך רווחיות הדדית.
השיטה: “מודל מבוסס-אמון” שפותח ע”י חוקרים מאונ’ בן-גוריון וכבר נוסה בהצלחה מרובה.

הבעיה:
• כמויות הפסולת להטמנה בישראל עולות כל הזמן, ואחוזי המחזור אינם מספקים.
• המטמנות נסגרות, המחיר לטון עולה והזיהום הסביבתי והאטמוספרי מרקיע שחקים.
• הדרך הנכונה ביותר היא ההפרדה במקור, אבל הציבור הרחב לא תומך בתהליך.

היוזמה:
• שמי יאיר צדיק, ממובילי פיתוח מערכת ה”חץ” וחתן פרס ביטחון ישראל.
• בעבר מנכ”ל “חץ אקולוגיה” ובעל ידע בינלאומי בתחום הטיפול הפסולת.
• המחקר נעשה בלווי ד”ר חגי כץ, מרצה בכיר באונ’ בן-גוריון.
• ד”ר כץ ואני פיתחנו מודל חדשני הנקרא “מודל מבוסס אמון”
• המודל מתבסס על כלים מתחום הכלכלה-ההתנהגותית.
• המחקר לבחינת המודל מתבצע בסיוע חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון.
• נעשו ניסויים, סקר ארצי ובוצע ניסוי שטח גדול – כולם בהצלחה גדולה.
• קבוצת הייעוץ של ד”ר עדנה פשר בחנה את הפתרון והתגייסה לשתף

עקרונות רלוונטיים מתחום הכלכלה ההתנהגותית:
• מתן התייחסות אישית, כבוד והוקרה לאנשים מוביל לפעולות חיוביות שלהם.
• כשאדם נותן התחייבות (“עוגן”) – הוא ייטה לפעול בכיוונה.
• מידע על התנהגות הקהילה מסייע לאדם להצטרף להתנהגות.
• אנשים אוהבים לעזור למשימות חיוביות, אך לא רוצים להרגיש מנוצלים (“פראיירים”).

עקרונות המודל החדשני:
1. פונים לתושבים ובעזרת הדרכה ותגמול סמלי מצרפים אותם לפרויקט (Win-Win).
2. התושבים מסכימים להיות בתקשורת עם נציגי הפרויקט (דרך ווטסאפ / אפליקציה).
3. מתזכרים (Nudge) ומנחים אותם ומקבלים מהם משובים ודיווחי פעילות בפועל.
4. מתגמלים אותם בתגמולים קטנים ומוגבלים בהתאם לדיווחיהם – אמון הדדי מלא.
5. עושים בקרה כוללת (וחסכונית) ברמת השכונה/היישוב וניתוח סטטיסטי של התוצאות.

תוצאות שתקבלו בניסויים עד כה:
• בוצע ניסוי שטח עם סטודנטים על גישת המודל – שליחת בקבוקים לכלובי מיחזור.
• התוצאות – אמינות גבוהה ושינוי התנהגותי שדווח ע”י המשתתפים.
• בוצעו 5 ניסויי מעבדה עם סטודנטים, אזרחים ותיקים ותלמידי מכון תעשייתי.
• התוצאות – דיווחים אמינים (עד כדי 3%-5%).

• מסקנות מהניסויים:
1. שילוב הטיעונים הסביבתיים עם התגמול עזרו ביחד ליצירת המאמץ לביצוע.
2. אלמנט ההגינות עזר מאד למחויבות לאמינות הדיווח.
• בוצע סקר ארצי בנושא הפרדת פסולת – כ-1,000 משתתפים (מהם כ- 20% במגזר הערבי).
• התוצאות – היענות גבוהה ואהדה למודל.
• בניסוי גדול שנערך לאחרונה ביישוב “להבים” בהשתתפות 130 בתי אב ובשיתוף פעולה עם תאגיד “תמיר” ועם ראש המועצה המקומית, הושג שיפור של יותר מ-100% בכמויות האריזות שהופרדו על ידי התושבים, יחסית להיסטוריה שלהם ויחסית לשכניהם בשכונות השונות.
• המשתתפים דיווחו על כך שהפרויקט עודד את השתתפותם של בני הנוער בהפרדת האריזות ושללא יוצא מן הכלל המוטיבציה שלהם להפריד אריזות גדלה באופן משמעותי.
• כחודשיים לאחר גמר הניסוי נבחנה התנהגות התושבים שהשתתפו והסתבר שהם עדיין מפרידים יותר מ-80% יותר מאשר שכניהם שלא השתתפו, וזאת למרות שכבר לא קיבלו כל תגמול.

מה הלאה:
• הכוונה לעשות מספר ניסויי פיילוט ביישובים בצפון הארץ ובערים בדרום הארץ.
• להריץ ניסויי פיילוט של 100 ל-200 משפחות, בתחומי הפרדת זרמי פסולת שונים.
• למדוד בצורה מרוכזת את תוצאות קבוצת הניסוי לעומת אזרחים דומים שאינם בניסוי.
• לאחר הוכחת הצלחת המודל – להגדיל בהדרגה את המשתתפים, כך שהיישוב ישפר את תפוקת המחזור ויפחית את הכמויות ההולכות להטמנה באופן משמעותי.

סיכום
מדובר בחידוש ברמה הבינלאומית שבעזרתו ניתן יהיה להגיע להישגים משמעותיים להפחתת הכמויות להטמנה, הפחתת פליטות הפחמן והגברת המחזור – בישראל ובעולם.

Posted in אסטרטגיה וניהול שינויים.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *