הדירקטוריון, פועל בסביבה מאתגרת, הדורשת מקצועיות רב תחומית. מטבע הדברים, דירקטור, טוב ובעל ניסיון ככל שיהיה, לא יוכל לפתח מקצוענות בכל תחום ונושא. מסיבה זו, ככל שעליו ללמוד נושאים חדשים, לִשְנות ולהתעדכן בנושאים קיימים, עליו גם להיתמך, בנוסף, בכלי עבודה, אשר יעזרו לו לתת את הדעת גם בגבולות התחומים, שאינו מומחה בהם.

תחום הגישור, ככלי, לרבות הידע והמתודיקה שנושא בחובו, יביא לכל דירקטור את היכולת לכוון את הארגון בצורה אפקטיבית יותר, אם רק ידע כיצד להנחיל אותו במסגרת מדיניותו. מכאן שהבנת עולם הגישור הוא בעל ערך רב עבור כל מי שמתווה אסטרטגיה ומדיניות ומפקח על התנהלות החברה, ובפרט דירקטורים.

השפעת המהפכה החוקתית על תפקיד הדירקטור
בחוק החברות החדש מוזכר המונח נושא משרה ודירקטור מעל 150 פעם. בשנים האחרונות אנו חווים מהפכה בתפקוד הדירקטוריון. הדירקטור חייב להיות מקצוען ומעודכן בסוגיות ובאתגרים חדשים ומתחדשים. תפקודו של הדירקטור נבחן כ"דירקטור הסביר" כלשון החוק, ולא כ"אדם הסביר" כפי שהיה בעבר. הדירקטור נבחן גם על פי תפקודו באופן אישי ולא רק כחלק מהדירקטוריון כולו.
לא בכדי, מבחן ה-BJR מוחל ע"י בתי המשפט במנעד רחב של אירועים.

תהליך מעבר החברות למבנה ללא גרעין שליטה עלול להגביר את עוצמת הזרקור המופנה כלפי הדירקטורים. יש הטוענים שאחריות הדירקטור גדלה פי 4 מאשר בעבר ולכן שמירה מתמדת ומתחדשת על כשירות הנה חיונית.

כמות האירועים והנושאים המשפיעים על עולם העסקים עולה בקצב גבוה . מצב זה מאתגר את כל חלקי משולש הכוחות בחברה, כ"א בפני עצמו וביחס לפעילותו, בממשקים ובשיתוף הפעולה ביניהם וכן מהם אל מול גורמי חוץ (לקוחות/ספקים/קבלנים ואחרים).

האפשרות שדירקטור יהיה בעל מומחיות בכל התחומים הרלוונטיים אינה גבוהה, ולכן המענה יכול להגיע באמצעות שני מסלולים:

• לימוד והתמקצעות במנעד תחומים רחב ככל הניתן.
• בניית תהליכים נכונה, כמו תהליכי ממשל תאגידי, יצירת קוד אתי, יישום מנגנוני בקרה ועוד, אך גם היכרות ושימוש בכלים אחרים.

פועל יוצא מכך יהיה, כי כל מה שלא יקבל מענה באמצעות המסלול הראשון, יגובה באמצעות המסלול השני.

התפתחות הגישור

בחמישים השנה האחרונות חלו תמורות בעולם המשפט (החל בארה"ב ולאחר שנים גם בישראל) כתוצאה ממספר סיבות וביניהן:

• מערכת משפט הכורעת בנטל.
• היחלשות השיטה האדברסרית ה"בינארית"- מקדמת הריב.

תמורות אלו, קידמו רעיונות של דרכים חלופיות לברור סכסוכים ופתרונם, בגישה שיתופית ("משפט שיתופי"). כך התפתח תהליך ה- ADR .

גישור הנו אחד ההליכים המרכזיים במשפט השיתופי.

++++
עוד בשנת 2002, כינה נשיא ביהמ"ש העליון השופט ברק את הליך הגישור, הליך המייצג באופן מובהק ניהול של סכסוך בגישה השיתופית, כ"מהפכה".

גישור הוא הליך וולונטרי, המתייחס גם לרבדים עמוקים יותר כמו אינטרסים, צרכים, רגשות, ורצונות. הצדדים, באופן בלתי אמצעי (בהנחיית המגשר), מעורבים ביצירת הפתרון והכל בשפה "חופשית". במהירות, ביעילות ובדיסקרטיות.

התהליך המוכר/המקובל לטיפול בסכסוך:
• מחלוקת
• תביעה
• בית משפט

הגישור, מומלץ במקרים רבים כחלופה עדיפה על הליך משפטי.

מה לדירקטוריון ולבחירת סוג תהליך ההתמודדות עם תביעה, הרי לשם כך יש יועץ משפטי?

אבקש להציע פרדיגמה שונה:

היכרות עם תהליך הגישור, (מעבר לנ"ל) הנה חשובה וחיונית לדירקטוריון. היא מאפשרת הסתכלות רב ממדית, הן בציר הזמן והן בסוג האירועים. לא מדובר בטכניקה, אלא בשפה ותרבות. אין הכוונה להפוך את הדירקטורים למגשרים, אך באמצעות הבנת הכלי, יפעל הדירקטוריון לגיבוש מדיניות, שתמנע/ תצמצם ותסייע בפתרון סכסוכים ומחלוקות.

התרשים הבא משקף את ההבדל בין המצב המקובל לבין הפרספקטיבה המוצעת:

• מוצע להפנות את המחלוקת לגישור בטרם יחל ההליך בבית המשפט.
• מומלץ להפנות את המחלוקת לגישור בטרם הכנת כתב תביעה.
• מומלץ לדירקטוריון להתוות "מדיניות על" למניעת סכסוכים ולצמצומם, ליישמם באמצעות טכניקות של גישור ובניית הסכמות מבעוד מועד ולהוסיף "תניית" גישור להסכמי הקמת השותפות ו/או העסקה.

ניהול סכסוכים, מכביד על החברה כלכלית, משבש את יציבותה, גוזל זמן ניהולי יקר, מסיט את הפוקוס מהתפקוד השוטף ופוגע במוניטין. גיבוש מדיניות של מניעה ושל צמצום סכסוכים, הנו חיוני בחברה העסקית. החל בחשיבה ובתכנון של מקרים ותגובות לסכסוכים אפשריים, עבור דרך תהליכי בניית הסכמות ושילוב סעיף "תניית גישור" בהסכמים. אירוע הסכסוך בין בעלי המניות בחברת קרסו נדל"ן שמתנהל בימים אלו, משמש דוגמא להחלטה טובה לניהול האירוע בהליך של גישור ולא בהליך משפטי (החשוף לעיני כל). יתרה מכך, לו הייתה מוגדרת מבעוד מועד, מדיניות מניעת סכסוכים, יתכן וסוגיה זו לא הייתה באה לעולם, ולמצער, הייתה מגיעה בעצימות נמוכה יותר.

לסיכום: על הדירקטוריון להיחשף לעולם הגישור באספקלריה רחבה על מנת להעשיר את ארגז הכלים של כלל החברה, וזאת לשם מניעה וצמצום מהיר ויעיל של מעגלי הנזק והיקפם בעתות משבר.

הכותב מיכה קורמן – הינו דירקטור ויו"ר בחברות, מגשר-שותף במרכז הגישור "שטיינפלד קורמן", מומחה להבראת חברות ועו"ד
נייד: 054-4248582, דוא"ל [email protected] , אתר www.gi-shur.com