אוריאל כספי הזוכה במקום הראשון, בתחרות יוצרים צעירים של מוזיאון הכט בחיפה.

תערוכת הזוכים בתחרות ליוצרים צעירים בתחומי האמנויות הפלסטיות לשנת 2018 | אוצרת התערוכה: אינה ברקוביץ' | תאריך נעילה 01/11/19

הזוכה במקום הראשון בתחרות האמן אוריאל כספי על עבודותיו:

נקודת המוצא בעבודות שלי היא בדרך כלל הכד הקלאסי, שנעשה על גבי הגלגל. המנעד הצורני הוא רחב ונע על הספקטרום בין הכד לגוף או לאובייקט פיסולי. בשנים האחרונות מושגים מעולם הארכיאולוגיה נכנסו באופן טבעי לאוצר. הדימויים והסמלים בעבודותיי. מושגים עתיקים אלה עברו טרנספורמציה וקיבלו משמעות אישית. חפירה ארכיאולוגית אל תוך עצמי, החושפת רבדים אישיים, משקעים, נרטיב – מעין ארכיאולוגיה עכשווית.  בתערוכה "רבדים של זהויות"  במוזיאון הכט, באוצרותה של אינה ברקוביץ', מוצגים מיצבים ועבודות פיסוליות שיצרתי מחומר קרמי, אשר מתכתבים עם מוצגים עתיקי יומין מהאגף הארכיאולוגי במוזיאון.

בתערוכת "רבדים של זהות" הזוכים יוצרים צעירים בתחומי האמנויות הפלסטיות לשנת 2018 במקום הראשון: אוריאל כספי, מקום שני: אריאל  הכהן ומקום שלישי: ינאי קלנר

שלושת הזוכים זכו בתחרות ליוצרים צעירים בתחומי האמנויות הפלסטיות. הפרסים ניתנו על מכלול עבודות של האמנים הצעירים ולא על עבודה אחת בלבד.

הזוכים :
• במקום ראשון – אוריאל ח. כספי
• מקום שני – אריאל  הכהן
• מקום שלישי – ינאי קלנר

התחרות השנתית ליוצרים צעירים נוסדה בשנת 1992 על ידי ד"ר ראובן הכט ז"ל ונועדה לעודד אמנים צעירים בתחילת דרכם האמנותית. תערוכת הזוכים בתחרות ליוצרים צעירים של מוזיאון הכט – אונ' חיפה, עוסקת השנה בחיפוש אחר עדות מוחשית לזהות. שלושת האמנים הזוכים פונים לאוסף הארכאולוגי של המוזיאון כמקור השראה ומבקשים למצוא בו סימנים להשתייכות למקום, לחברה ולתרבות. הזהות הקולקטיבית, אותה הם מחפשים, קשה לאיתור בעידן הנגטיבי סטי העכשווי. היא חומקת מהגדרה ברורה ומתפרקת לנגד עיניהם. הדרך לעגן את אותה זהות חמקמקה היא לבצע מהלך ארכאולוגי. גילוי של ממצא ארכאולוגי, יכול להיתפס כאירוע בעל אופי כמעט קסום, בו בן רגע אנו נחשפים לעדות חומרית של המשכיות תרבותית בת אלפי שנים. העבודות בתערוכה זו מבקשות לבחון את אותה אקסיומה ארכאולוגית. השימוש בארכאולוגיה מחוץ להקשרה המקורי, כמהלך מומצא, מפוברק או מדומיין, מאפשר לאמנים לפקפק בסמכות הבלתי מעורערת של הממצא החומרי, לנטוע שורשים בעבר ובה בעת לכרות אותם.

אוריאל ח. כספי, בוגר תואר ראשון (B.F.A) לשנת 2018 מטעם המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. כספי משתמש בחומר כגורם המקשר בין מסורות עתיקות יומין לבין עשייה אמנותית עכשווית מולטי-דיפרנציאלית. האתר והנוף הארכאולוגי מהווים מקור השראה לעבודותיו ומשמשים כמטפורה לעיסוקו האמנותי. שכבות ורבדים מעולמו האישי מתגלים כשכבות של תל ארכאולוגי וחושפים סיפור מסקרן ורב-גוני. יצירתו היא בגדר ארכאולוגיה מודרנית, המאפשרת לו לחשוף את עולמו הפנימי ואת המעגלים שמקיפים אותו ולבחון את נקודות ההשקה של עולמו עם זה של הצופה.

אריאל הכהן, סטודנט שנה רביעית לתואר ראשון (B.F.A) במחלקה לצילום, אקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. הכהן רואה במדיום הצילום כלי בלעדי המאפשר לבחון את הפער בין המציאות לייצוגיה. עבודותיו עוסקות באופן הדינמי שבו אובייקטים צוברים ומאבדים משמעות, בין אם אלו משמעויות היסטוריות, תרבותיות או דתיות. כמו כן, בעזרת חיקוי פרקטיקות צילום מדעיות, ניכוס תצלומי ארכיון ושיתופי פעולה אמנותיים עם גופי מחקר הפועלים כאן, הוא מבקש לעורר שאלות אודות הסיפורים הממסגרים את המציאות החומרית המקיפה אותנו.

ינאי קלנר, סטודנט שנה שלישית לתואר שני (M.F.A) בחוג לאמנות יצירה שבאוניברסיטת חיפה. קלנר משתמש בבטון, גבס, חומר ועץ, כדי לייצר זיכרונות מפוברקים של עולם אבוד, בו שדים, מפלצות, אלים ומגיה מהווים את סיפור המסגרת של חיי היום יום. בעולם האבוד, המדומיין של קלנר, אלים מהלכים בין בני תמותה ויוצאים עימם למסעות גבורה. הארכאולוגים של עולמו טווים מעשיות אודות עולמות נסתרים ותרבויות חבויות. עבודותיו של קלנר עוסקות בשאלות אודות תפקיד הארכאולוגיה בארץ^–ישראל ובקשר בין השימושי לסימבולי, בין הפוליטי לעיטורי ובין ההיסטורי לעכשווי.