התחלתי את מירוץ הבלוג הזה, לפני ארבעה חודשים, כמו פורסט גאמפ. עליתי על הכביש של וורדפרס והתחלתי לרוץ. בלי לדעת לאן וכמה. מתברבר לפעמים, מתעצל לפעמים, מתחרט על מה שהעליתי, מצטער על מה שלא העליתי. לאט לאט הצטרפו אנשים בכביש הזה חוצה-ישראל, חוצה-נושאים, חוצה-זכרונות.
בתחילת הדרך אמרתי שהמגירות שלי מלאות ואחת המטרות הייתה לרוקן את תכולתן. אחרי מאה פוסטים, נראה שלא רק שלא התרוקנו, עוד נוספו להן פריטים רבים נוספים. עכשיו כבר צריך לקנות ארון חדש (או לפתוח עוד בוידעם), לסדר את הבלגן ולרוץ לספר לחבר'ה ולחברים החדשים מהרשת.
הגעתי בלי להרגיש לפוסט ה-100. כמו פורסט גאמפ, שלא הרגיש ובכל אופן המשיך, כך בינתיים גם אני – מנסה לסמן, בקווים ונקודות, תוואי ויזואלי בתוך כל הבלגן שמסביב והרעיונות שבראש. העובדות והמספרים – וכבר ציינתי בעבר את הסטטיסטיקות המפורטות שפלטפורמת הבלוגים מאפשרת – מראים, לפחות בינתיים, שהדרך עודנה נמשכת.
לכבוד פוסט המאה, חשבתי שיהיה נכון לארגן מין דף מקרא כזה, שיאפשר למצטרפים החדשים למירוץ, להשלים את מה שהחמיצו או לבחור קווים ונקודות שאולי מעניינים אותם, בעזרת מפת דרכים ואייקונים המרמזת על התוכן. נוצר פסיפס אקלקטי של נושאים ואמירות, המעיד על תחומי ההתעניינות של הנחתום כמאה עדים, במקום שהנחתום יעיד על עיסתו.
תרצו – תלחצו על הריבוע שנראה לכם וייפתח לכם הפוסט בחלון נפרד, ואם לא תרצו – גם לא נורא. מחר תזרח השמש, בכל מקרה ויבוא פוסט חדש (או שלא).
מעתה יוכלו הקוראים הוותיקים (וגם אני) למצוא כל פוסט שהזכיר להם משהו ("מתי כתבת על החמורים והפילים? איפה זה הסיפור על במבי והלן שפירו והשריונרים?"). והקוראים החדשים, שיצטרפו אם ירצו – יוכלו לבדוק אחד-אחד את הפוסטים שלא קראו, לפי תחומי העניין שלהם. זה לקח לי קצת זמן "להנדס" את הלוח הזה, ואם טעיתי בקישור – ספרו לי ואתקן. יתכן שלוורדפרס היה פתרון יותר אוטומטי, ואם לא – אציע להם את זה גם עבור הבלוגים האחרים. אנחנו בעד שיתוף (הצביעו תו!).
קריאה נעימה ושבת שלום.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
http://openfonts.hagilda.com/?p=371
כל הכבוד, יש נושא שאני ממתין לו והוא התאמת האות לקריאה במדיה החדשה. אתר זה עושה שרות מצויין ומראה שאות מתאימה הופכת את הקריאה לרגועה וזורמת אפילו מבלי לדעת למה.
פרויקט האות החדשה שתחליף את "אריאל" (אם ירצה העם), כבר ראה אור.
שמה בישראל "אלף"! ואפשר להוריד אותה כאן בקישור, כולל פוסטר יפה ומשעשע. כדאי להיכנס, להוריד ולהפיץ!
רבות דובר על הפרויקט המוצדק, ואולי עוד אוסיף פוסט מהזווית שלי בנושא. קראו והפיצו:
http://alef.hagilda.com/
יוווו, איך עשית זה..?!* האכלת את פורסט גאמפ אבק…
כל הכבוד, המשך בדרכך זו. איזה כיף לנו.
*הפוסט המקושר נמצא בעזרת מפת הדרכים השימושית והחיננית לעיל! שווה לשים אותה בטאגליין.
בינתיים אני ממשיך, יחד עם פורסט גאמפ ותום האנקס.
שמתי את הרשימה בטאגליין, מעתה היא תשאר שם לנצח נצחים, אם ירצה השם ו-וורדפרס.
עד מאה ועשרים (כלומר שתיים בחזקת מאה ועשרים, שזה כבר מתקרב למספר הכי גדול בעולם, שהנכד שלך, כך שמעתי, יודע להגיד אותו).
אני לא יודע לספור יותר מ-1000, אבל הנכד (בן 4) הסביר לי שהמספר הכי גדול זה – גוגולפלקס.
אני רואה שבוויקיפדיה מסכימים איתו, פחות או יותר (חוץ ממספרים טבעיים, שאין לי מושג מה זה).
הערה קטנה למחברי הערך גוגול בוויקויפדיה: בוודאי שהתכוונתי לסופר והמחזאי הרוסי ניקולאי גוגול, למה עוד יכולתי להתכוון?
מאה ועדיין לא התפניתי להגיב. בושה וכלימה. ועוד אני רואה שאפילו הלל שרבט דבר-מה. פשוט לא יכול עוד לשתוק.
קודם כל, יגאל ידידי, אני צריך לומר לך שאתה עושה לי את הבוקר. לעתים, בשעה שש אני שואל את עצמי, איך זה טרם הגיעה ההתראה בדבר הבלוג היומי. ואתה – לא מאכזב. נחל איתן. נהר. קם בבוקר (או לפני) וחוצב בהר. קצב של רינגו סטאר. דע, כי עם מה שאתה מפיק אני הולך לבריכה. התמונות / איורים / רישומים / פוסטרים / פונטים / תמונות צבע / שחור-לבן, חולפות מול עיניי;, חידודי לשונך – מהדדים בראשי.. איזה כיף שדווקא אתה ממסמך לנו את הנוסטלגיה. תודה ידידי. אל תרפה. יש לך קהל קוראים נאמן שכבר לא יכול בלי. בבחירות הבאות תרוץ עם דגל….
שנית, מאה מספר רציני. מספיק חומר לאריזה בכריכה דקה ו/או לתערוכה בגלריה… או שדווקא המדיום הנוכחי (בלוג) עדיף על המדיומים מן המאה העשרים ……מתי תהיה אפליקציה (http://en.wikipedia.org/wiki/Application_software) חינמית לסמארטפון (http://en.wikipedia.org/wiki/Smartphone)? אני באנדרואיד, אל תשכח.
שלישית, באת בדיוק בתקופת בחירות. העיתון עם השטויות של המתחננים לקולנו מונח ארוז בניילון, כאבן שאין לה הופכין, לעומת זאת, ההיזכרות במדביר א', או בדברי רינגו, הילת ברן באום ראשראש, תוגת הלוחם ומנוחתו על מפת הבלימה על ציר לכסיכון, פונט עברי ושאר התגיות הזוכות לעדנה.ע"י קולמוס שנון, עדין ואוהב כמותך.
במילה אחת: תודה.
ובשתי מילים: תמשיך כך.
ובשלוש מילים: תגובה הבאה במאתיים.
אלי, תודה על המילים החמות. הלוואי שאדע להמשיך כמוך – בים, ביבשה ובאוויר!
להתראות בבלוג ובסיבוב.
וואו יגאל אתה פורה כל כך, יישר כח!!
פינגבאק: חגיגות המאה – חלק ג׳ – מאה פוסטים | הלשכה לטיפוגרפיה עברית