נדודי שינה בימי הקורונה – מה עושים עם זה?

נדודי שינה – אינסומניה, נמנים על קבוצה אחת מתוך ארבע קבוצות של הפרעות שינה. 

בימי שגרה בישראל, בין עשרים לעשרים וחמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מסוג מסוים של הפרעת שינה ומעל גיל 65, שכיחות ההפרעה עומדת על חמישים אחוז ויותר. 

בימי הקורונה, שכיחות ההפרעה גבוהה יותר מכמה סיבות:

כולנו נמצאים במשבר שסופו מי ישורנו. לחץ וחרדה משגשגים במצבי חוסר וודאות וחוסר שליטה, שמאפיינים את הימים האלה. 

הרגלי החיים של כולנו השתנו באחת מקצה לקצה ביניהם: שעות השינה והקימה, התזונה, כמות הפעילות הגופנית, כמות האנרגיה שאנחנו מוציאים, שעות עבודה מול פנאי ועוד.

לכן טרם תאבחנו את עצמכם כסובלים מבעיות שינה ותוסיפו סטרס נוסף לחייכם שלא יועיל בהתמודדות מול ווירוס הקורונה, יש לבחון קודם כל את הרגלי החיים שהשתנו ובהתאם לכך לעשות התאמות נדרשות שיאפשרו לכם לחזור לשינה סדירה.

שעות שינה וקימה: 

אם איתרע מזלכם וגם אתם נמנים על אלו שפוטרו- מן הסתם הלחץ שמצב זה מייצר משפיע על איכות השינה שלכם. אך גם אם רק יצאתם לחל"ת ואתם זכאים לדמי אבטלה, ככל הנראה העתיד לוט בערפל כרגע, מה שלא תורם להפחתת לחץ. 

בכל מקרה, עצם השהות בבית הופכת על פיה בדרך כלל את שעות הקימה והשינה והן בלתי סדירות ומשתנות מיום ליום. הדבר הכי חשוב שתוכלו לעשות בעניין זה, ואין להקל בו ראש למרות שהוא נשמע פשוט מאד, הוא לשמור על שעות קימה ושינה מסודרות וקבועות.

הגוף שלכם יודה לכם על כך, ויכול להיות שדי בכך כדי להחזיר את השינה למסלולה.      

תזונה:

אחד התוצרים של הלחץ הוא עלייה בהשתוקקות שלנו לסוכר ושומנים. נוסיף לזה את כמות הזמן הפנוי וחוסר התעסוקה וקיבלנו ארוחות רבות ומושקעות, לאו דווקא בריאות אלא יותר ארוחות טעימות ומנחמות. ביום יום שלנו, כולנו רגילים לכמות מזון וסוג מאכלים מסוים. עכשיו הכל השתנה. השינוי הזה לא מתבטא רק בהיקף המותניים. הגוף שלנו צריך להסתגל לכך. ייתכן ושעות האכילה השתנו דרמטית ואתם אוכלים בשעות מאוחרות יותר. נסו לשמור ככל האפשר גם כאן, על זמני אכילה מסודרים ככל האפשר ולהימנע מארוחות כבדות בערב, שיכולות גם הן להשפיע על יכולתכם להירדם בהמשכו.

כמות הפעילות הגופנית:

מי שהתרגל לבצע פעילות גופנית מאומצת בחדר הכושר, בסטודיו, בפארק ובים, מנוע מכך בימים אלה. כמות האנרגיה העודפת שמצטברת בגוף צריכה להתנקז למקום כלשהו. אם אינכם עושים שום פעילות גופנית מינימאלית ומתרצים את זה בכך שמותר ללכת רק 100 מטרים, זה לא תירוץ. פעילות גופנית ניתן לעשות גם בבית. נכון, היא שונה ממה שהתרגלנו אליו אך התועלות שלה רבות, הן בהפחתת סטרס, והן בפריקת אנרגיה עודפת.

כמות האנרגיה היוצאת:

ברור שבימים כתיקונם, כולנו מצויים במרוץ מטורף נגד הזמן, ומנסים לדחוס לתוך שגרת יומנו כמה שיותר משימות ודברים. המרוץ נגדע באחת, וסדר יומנו נהיה דליל. אנו משולים לרץ מרתון שפתאום אומרים לו לרוץ קילומטר במקום ה 42 שהתרגל אליהם. אין פלא, אם כך, שיש לנו המון אנרגיה. את האנרגיה הזאת חייבים להוציא במהלך היום.

עוד שבוע פסח. זה הזמן להתייגע בעבודות הבית ככל האפשר כדי שתגיעו למיטה עייפים. אם לא תהיו עייפים מספיק לא תוכלו לישון ותייחסו זאת בטעות להפרעת שינה לא קיימת.

התמודדות עם סטרס:

בשעות הערב יש נטייה לרבים, להפוך במאורעות היום, בדברים המטרידים אותם ושאר צרות. ההרגל הזה הוא מגונה תמיד ואינו תורם לשינה רגועה. נסו אם אתם חייבים לשקוע בטרדות וצרות מידי יום, לעשות זאת בשעות מוקדמות יותר במהלך היום. כך הגוף שלכם יהיה רגוע יותר לפני השינה והיא תתאפשר ביתר קלות.

צריכה מסיבית של חדשות:

נסו ככל האפשר אם כבר התחלתם לסבול מנדודי שינה להימנע מצפייה בחדשות בשעות הערב המאוחרות. אין דומה צפייה בחדשות בשמונה כאשר אתם ישנים בחצות, לצפייה בחדשות בשעה אחת עשרה בלילה. נכון שאנחנו נמצאים במציאות קשה, אך אין צורך להזכיר זאת לעצמנו שוב ושוב. זה לא מועיל לבריאות וודאי לא לשינה טובה.