לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות הבנה – כדאי לבחון אם התלמידים מבינים את הרצף הסיפורי, ואם הם מבינים את ההבדל בין סיפור דמיוני לסיפור שמתואר כמציאות אף שאינו כזה: "מה סיפרה שחר?"; "למה החברים התרגזו?"; "למה שחר נעלבה?"; "מה הציע הרצל לשחר?"; "מה השתנה בסיפורים של שחר בעקבות ההצעה של הרצל?".
כדאי להתעכב על ההצעה של הרצל ולשאול: "מה ההבדל בין 'תשמעו סיפור שקרה לי' ל'תשמעו סיפור'?"; "האם סיפור חייב לתאר את מה שקורה במציאות?".
מה הופך סיפור למעניין
גוזמאות ודמיון – בסיפור כתוב: "היא הרגישה שהילדים מקשיבים חזק יותר והוסיפה עוד פרטים מעניינים." זה המקום לשאול: "מה זה 'להגזים'?"; "למה לדעתכם שחר הגזימה?"; "גם אתם אוהבים להגזים לפעמים? תוכלו לתת דוגמה?".
סיפורים – שחר אוהבת להמציא סיפורים. כאן אפשר לשאול: "האם אתם אוהבים להמציא סיפורים או מעדיפים להקשיב לסיפורים?"; "אילו סיפורים אתם מעדיפים: סיפורים שקרו באמת או סיפורים דמיוניים?"
ניתן לשקול פעילות בקבוצות שבהן כל תלמיד ותלמידה ישתפו בסיפור אהוב.
כדאי להכיר להם מושגים כמו "מתח", "הפתעה", "גבוּרה", "הגזמה".
תשמעו סיפור
משחק "חם-קר"
תוכלו לשחק יחד משחק "חם-קר". אחד חושב על חפץ שנמצא בחדר ומוביל את השני ברמזים של "חם" (החפץ קרוב) או "קר" (החפץ רחוק).
מרים והים
הגוזל בסיפור שלנו עומד בכלוב ואינו אומר דבר
הגוזל בסיפור שלנו עומד בכלוב ואינו אומר דבר. אילו היינו מבינים את שפת הציפורים, מה הוא היה אומר לנו?
חולד והגוזל
להמציא יחד סיפור
מה הסיפור שלכם? תוכלו להמציא יחד סיפור, אמיתי או דמיוני, לצייר אותו ולהכין ממנו ספר מאויר.
עוד סיפור אחרון
קוֹרְאִים יַחַד
אחרי שהפעוטות חוקרים את הספר, כדאי להקריא אותו בקבוצות קטנות בפינה נעימה במעון. לִקְרֹא כַּמָּה פְּעָמִים – כדאי לקרוא לפעוטות את הספר פעם ועוד פעם ועוד פעם, ממש כמו שאת השירים שרים יחד שוב ושוב, עד שהפעוטות כבר מחכים לַמילה המוּכּרת או לצליל החוזר. לָמָּה חָשׁוּב לִקְרֹא שׁוּב וָשׁוּב? – כי כך מַכירים את הספר, וכשמכירים אותו, נהנים יותר ומרגישים ביטחון: "אני כבר מכיר את הסיפור ויודע מה יקרה בעמוד הבא!" זו גם דרכם של פעוטות ללמוד. בכל הקראה הם יכולים ללמוד משהו חדש: מילים, צלילים, צבעים ובהמשך גם עלילה.