אנמיה ממארת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנמיה ממארת
Pernicious anemia
Addison–Biermer anemia
תחום המטולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם מחסור בוויטמין B12 עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/204930 
DiseasesDB 9870
MeSH D000752
MedlinePlus 000569
סיווגים
ICD-10 D51.0
ICD-11 3A01.30 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנמיה ממארת[1]אנגלית: Pernicious Anemia) היא חוסר בפקטור פנימי ובעקבותיו חסר של ויטמין B12. זוהי בדרך כלל מחלה אוטואימונית שפוגעת בתאי הדופן בקיבה Parietal cells, או בפקטור הפנימי Intrinsic Factor, או בשניהם גם יחד. עם זאת, המושג אנמיה ממארת (אנמיה פרניציוזה) משמש פעמים רבות לתיאור אנמיה הנובעת ממחסור בוויטמין B12 מכל סיבה.

חוסר B12 שנוצר, גורם לאנמיה מגלובלסטית ולתופעות נוירולוגיות ועלול אף להביא לסימנים דומים לסרטן דם (AML) עד כדי אבחון שגוי.[2][3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1849, תוארה לראשונה מחלה מסוכנת, שכונתה "אנמיה ממארת", משום שהלוקים בה נפטרו מסיבה שלא הייתה ידועה אז.
  • בשנת 1920 התגלה, שאנשים שאכלו הרבה מרק כבד הבריאו באטיות מן האנמיה. על סמך ממצא זה בוצע ב-1926 מחקר מבוקר של אכילת כבד כטיפול למחלה. החוקרים לא ידעו אומנם מהו החומר המצוי בכבד אשר גורם לריפוי, אבל החולים נרפאו כליל מהמחלה.
  • בשנת 1948 הצליחו החוקרים לזהות ולבודד את החומר שמונע אנמיה ממארת. חומר זה נקרא ויטמין B12.

רקע פיזיולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקטור פנימי Intrinsic Factor הוא חומר מסוג גליקופרוטאין, שנוצר בתאי הדופן בקיבה Parietal cells. זהו חומר הכרחי לספיגה תקינה של ויטמין B12. בתריסריון נקשר לוויטמין B12 ובאילאום הסופי - החלק האחרון שלהמעי הדק, הפקטור הפנימי מסייע לוויטמין B12 להיספג לתאי המעי הדק, שם הוא מסיים את תפקידו ונהרס.

תופעות קליניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות קליניות במצב של חוסר ויטמין B12: אנמיה מגלובלסטית, תופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, שכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי דם, ולנשים בהריון - שכיחות גבוהה להיווצרות פגמים מולדים אצל הילוד, ובעיקר פגמים בתעלה העיצבית, ושיעור גבוה של הפלות טבעיות. חסר חמור יכול לגרום לדלקת של הלשון.

ערך מורחב – ויטמין B12

אנמיה ממארת היא מחלה אוטואימונית, ועל כן מופיעה בשכיחות גבוהה יחד עם מחלות חיסון עצמי אחרות.

תופעות פתולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניוון של רירית הקיבה.

שינויים אופייניים במערכת העיכול עקב אנמיה מגלובלסטית.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למרות השם - אנמיה ממארת איננה מחלה ממארת.
  2. ^ Cristi Aitelli, Lori Wasson, Ray Page, Pernicious anemia: presentations mimicking acute leukemia, Southern Medical Journal 97, 2004-03-01, עמ' 295–297 doi: 10.1097/01.SMJ.0000082003.98003.88
  3. ^ I. S. Dokal, T. M. Cox, D. A. Galton, Vitamin B-12 and folate deficiency presenting as leukaemia, BMJ (Clinical research ed.) 300, 1990-05-12, עמ' 1263–1264

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.