כל חברה ציבורית נדרשת אחת לשנה, למלא שאלון ממשל תאגידי יחד עם הדוח התקופתי שלה לרשות ניירות ערך ולבורסה. ההנחה היא שאיכות הממשל התאגידי הינה רכיב חשוב באיכות הניהול, ולכן מהווה מידע רלבנטי למשקיע בניירות הערך של החברה. מחקרים מראים כי לחברות בעלות ממשל תאגידי טוב יותר, יש שווי שוק גבוה יותר. כלומר, חברה שמתנהלת בהגינות, ומפעילה מנגנוני בקרה ופיקוח חזקים, לרוב תיהנה מערך גבוה יותר, הנובע מאמון גבוה של המשקיעים
. במחקר של פרופ' בני לאוטרבך ומנשה שחמון מאוניברסיטת בר אילן אשר עסק בשאלה "האם איכות הממשל התאגידי משפיעה על ערך השוק של חברות עסקיות בישראל?" נמצא כי חברות ללא גרעין שליטה וחברות המציגות תשואה גבוהה יחסית על ההון הן בעלות ממשל תאגידי איכותי יותר.
מקורו של רעיון הממשל התאגידי ראוי אינו מגיע מישראל. ב-1999 פרסם ה-
OECD עקרונות לממשל תאגידי ראוי, ומדינות רבות בעולם אימצו אותם בדרך של חקיקה. ב-2002, בעקבות שערוריות ניהוליות וחשבונאיות ענקיות, שנתגלו בקרב חברות ציבוריות גדולות, חוקק חוק "סרביינס אוקסלי"
(SOX) בארה"ב, שעיקרו הבטחת קיומן של בקרות פנימיות אפקטיביות על התנהלות התאגיד
. חוק זה אומץ במדינות רבות, כולל ישראל. במארס הוטמע התיקון המשמעותי ביותר בנושא הממשל התאגידי בישראל, תיקון 16 לחוק החברות, שנועד לבסס כללי ממשל תאגידי תקינים בחברות הציבוריות, ולאפשר לדירקטוריונים לפקח על הנהלת החברה בצורה מיטבית
.
בשנת 2012 פרסמה רשות ניירות ערך את שאלון הממשל התאגידי. השנה הראשונה למילוי השאלון היתה במסגרת הדוחות השנתיים של 2012. יחד עם זאת, לא מצאנו כי רשות ניירות ערך, או גורם מוסמך אחר ביצע ניתוח של תשובות החברות לשאלון מאז.
דגמנו 15 חברות גדולות מרשימת "ת"א 100" ו-15 חברות קטנות, אשר אינן כלולות ברשימת "ת"א 100" לשנת 2014.
השאלון כולל 42 שאלות ראשיות (כ-55 כולל תתי שאלות) אשר מתוכן כמחצית מבוססות על דרישה חוקית, ויתרתן על המלצת רשות ניירות ערך. מצאנו כי החברות ענו באופן משביע רצון ל- 97% מהשאלות המבוססות על דרישה חוקית, ורק ל-
60% מהשאלות המבוססות על המלצה. נושא ממשל תאגידי שמצבו "משביע רצון" הוגדר על ידינו כשאלה שמעל 85% מהחברות במדגם ענו עליה בחיוב.
פרקים הכוללים שאלות בנושאים תפקוד ועדת הביקורת, הוועדה לבחינת הדוחות הכספיים ורואה החשבון המבקר, נמצאו משביעי רצון. התשובות הבעייתיות התרכזו בתחום עסקאות עם בעלי עניין, הפרדה בין תפקידי המנהל הכללי ויושב ראש הדירקטוריון, ישיבות הדירקטוריון, כשירות וכישורי הדירקטורים ועצמאות הדירקטוריון. יחד עם זאת, במידה ומקבצים את התשובות הבעייתיות לתחומים, רואים כי הן ממוקדות בשני תחומים עיקריים: אי תלות הדירקטורים ואי הפרדת תפקידים בין הדירקטוריון ובעל השליטה או המנכ"ל. ליקויים בשני תחומים אלו, מקטינים את עצמאות הדירקטוריון ויכולתו לפעול אובייקטיבית.
להלן התשובות הבעייתיות מקובצות לשני התחומים:
אי תלות הדירקטורים:
- רק ב-17% מהחברות, נקבע בתקנון מה המספר המינימאלי של דירקטורים בלתי תלויים. רק ב-73% מהחברות, שליש מבין חברי הדירקטוריון, לפחות, הינם בלתי תלויים. משמעות הדבר היא שברבע מהחברות, כמעט כל חברי הדירקטוריון תלויים בבעל השליטה.
- ב-17% מהחברות, חלק מהדירקטורים כפופים במישרין או בעקיפין למנכ"ל. חלק מתפקיד הדירקטוריון הוא להוות משקל מאזן להנהלה הפעילה של החברה. ברור שדירקטור אשר כפוף למנכ"ל, הינו תלוי בו ולא יוכל להתנגד או להסתייג מהחלטת הנהלה אשר לדעתו פוגעת בחברה.
- רק ב-80% מהחברות קיימת בתקנון הוראה המגבילה את האפשרות לסיים מיידית את כהונתם של כלל הדירקטורים בתאגיד, שאינם דירקטורים חיצוניים. משמעות הדבר שבכ-20% מהחברות קיים לאסיפה הכללית ובעלי השליטה השוט, המאפשר להם לפטר דירקטור סורר מיידית.
- לכ-27% מהחברות אין תכנית הכשרה לדירקטורים חדשים, בתחום עסקי התאגיד, וכן תכנית המשך להכשרת דירקטורים מכהנים. משמעות הדבר היא שבאותן חברות, יתכן והדירקטורים אינם מבינים מספיק את עסקי התאגיד והחוקים החלים עליו. כתוצאה מכך, אין הם מסוגלים להוות משקל נגד להנהלת החברה, אשר בידיה מצוי הידע. בעייה זו דווחה בכמחצית מהחברות הקטנות ונמצאה משביעת רצון בקבוצת החברות הגדולות.
- ב-17% מהחברות בשנת הדיווח לא קיים הדירקטוריון דיון אחד לפחות בעניין ניהול עסקי התאגיד בלא נוכחות ההנהלה. באותן חברות, הדירקטוריון לא יכול היה לקיים דיון עצמאי ובלתי תלוי ללא עינה הפקוחה של ההנהלה.
אי הפרדת תפקידים בין הדירקטוריון ובעל השליטה או המנכ"ל:
- שליש מהחברות דווחו כי יו"ר הדירקטוריון משמש גם כמנכ"ל התאגיד, וכפל הכהונה לא אושר בהתאם להוראות סעיף 121(ג) לחוק החברות. כלומר, שליש מהחברות עוברות על החוק באי אישור כפל התפקיד. משמעות הדבר היא שבאותן חברות, יו"ר הדירקטוריון אינו יכול לאזן ולהוות משקל נגד למנכ"ל, כיוון שבשני התפקידים משמש אותו אדם. מעניין לציין כי בכמחצית מהחברות הגדולות נמצאה בעייה זו, אשר לא נמצאה בקבוצת החברות הקטנות.
- שליש מהחברות מסר כי בעל שליטה או קרובו מכהן כמנכ"ל או כנושא משרה בכירה בתאגיד, למעט כדירקטור. ב-37% מהחברות בעל השליטה או קרובו מועסקים על ידי החברה או נותנים לה שירותים. משמעות הדבר היא שלא קיימת הפרדה בין בעלי מניות ובין הנהלת החברה. כאשר בעלי השליטה מנהלים את החברה ביום יום, יכולת הדירקטוריון להוות משקל נגד להנהלה, אינה רבה. תופעה זו רווחת ברבות מהחברות המשפחתיות הנסחרות כיום בישראל.
אמרה סקוטית ידועה אומרת כי "הדג מסריח מהראש" כך גם לגבי חברות. תפקיד מרכזי של הדירקטוריון הוא לייצר איזונים ובלמים להנהלה הפעילה, כדי להגן על בעלי המניות. כדי שיצלח בתפקידו זה, על הדירקטורים להיות מוכשרים בתפקידם, ובלתי תלויים בהנהלת החברה. מחקרנו מצא כי בחלק ניכר מהחברות שנדגמו, לא קיימים תנאים אלו, ללא הבחנה בגודל החברה. ברצוננו להזכיר כי בטייקו אינטרנשיונל, תאגיד אמריקאי ענק שקרס, הדירקטורים ה"בלתי תלויים" היו תלויים מהותית בתגמול שקבלו מהחברה. מנכ"ל טייקו לשעבר, דניס קוזלובסקי, יצר באופן שיטתי תרבות תאגידית של חמדנות ופזרנות, בכך שמחל באופן חשאי על הלוואות בסך עשרות מיליוני דולרים לעשרות מנהלים ודירקטורים, על מנת לקנות את שתיקתם. גם בוורלדקום, תאגיד ענק נוסף שהתמוטט, הדירקטורים היו חייבים חלק ניכר מעושרם למנכ"ל ברני אברס, אשר מבלה כעת את זמנו בכלא.
כאשר בראש החברה עומד מנכ"ל דומיננטי, קשה יותר לדירקטוריון להציב איזונים ובלמים. כאשר המנכ"ל הינו גם יו"ר הדירקטוריון או נשיא, מתבטלת האפשרות של האיזון והבקרה של היו"ר על המנכ"ל. יש להזכיר שהתמוטטות סוויסאייר מיוחסת בעיקר למנכ"ל החברה ברוגיסר, אשר הואשם בכך שלא הפריד בין האמביציות האישיות שלו ותפקידו בחברה. צוות הדירקטורים המנוסה שכיהנו בחברה, לא הצליח לעמוד מול המנכ"ל הדומיננטי אשר כיהן גם כנשיא החברה.
כדי לשפר את הממשל התאגידי בחברות בתחומים שנמצאו בעייתיים במחקרנו, להלן מספר טיפים חשובים לדירקטורים:
- ודאו כי הנכם מקבלים הכשרה מספקת למילוי תפקידכם, הכוללת היכרות עם עסקי החברה, ועם הדרישות הרגולטוריות שחלות על החברה.
- ודאו כי בדירקטוריון בו אתם חברים מקפידים על הפורום הנאות והרלוונטי, ורק עליו בדיונים. בדקו כי גורמי ההנהלה או בעל השליטה שנוכחותם בדיון אינה נדרשת, אכן אינם נוכחים.
- על הדירקטוריון בו הנכם חברים, באמת לקבוע את סדר יומו, כולל הנושאים החשובים לכם כדירקטורים, כגון - אסטרטגיה, תוכנית עבודה ויעדי החברה, התפתחויות מהותיות ועוד.
- הדירקטוריון בו הנכם חברים קיים לפחות ישיבה אחת בנושא עסקי החברה שלא בנוכחות נושאי המשרה
- בדקו האם באמת קיים הכורח להעסיק קרובי משפחה של בעלי שליטה כשכירים או נותני שירותים לחברה
- לפני קבלת מנוי כדירקטור בחברה ציבורית ודאו כי זהות יתר הדירקטורים ותקנון החברה יאפשרו לכם לבצע את תפקידכם באובייקטיביות הראוייה ולטובת החברה.