שתיקה רועמת / להקת קולבן דאנס
'השתיקה', יצירתו החדשה של אמיר קולבן, כוריאוגרף להקת 'קולבן דאנס',
עוסקת במנגנונים גלויים וסמויים המייצרים, כופים ומעודדים שתיקה והשתקה. גם ביצירה זו, ממזג קולבן בין הפרטי, הפוליטי והקולקטיבי, בין מצבי הוויה פנימיים לביטויים החיצוני, כדי לעורר מחשבה ביחס לשיקולים החברתיים, התרבותיים והפוליטיים העומדים בבסיס הבחירה שלנו
לשתוק ולהשתיק משהו בעצמנו או אצל האחר.
8/11/17, 20:30 תיאטרון ירושלים
20/11 , 21/11 21:00 מרכז סוזן דלל, תל אביב

"השקט שבין המילים הוא המקום בו נאמרים הדברים החשובים באמת", אומר אמיר קולבן, כוריאוגרף ומנהלה האמנותי של להקת 'קולבן דאנס', הנחשב לאחד מאבותיו המייסדים של המחול החברתי-פוליטי בישראל. להקת 'קולבן דאנס' מאופיינת בתכנים מטלטלים, מעוררי מחשבה ובעלי אמירה חברתית נוקבת, המייצרים מחול בועט, חצוף, חתרני, פוליטי, ובעיקר מאתגר ולא מתחנף. בימים אלו מעלה קולבן מופע חדש 'השתיקה', בו הוא נענה לאחד האתגרים האמנותיים המורכבים איתם התמודד עד היום - איך ליצור שקט טעון ועוצמתי, בתוך המדיום המחולי שהוא מעצם הגדרתו וטבעו חסר מילים. "הצורך ליצור שקט בתוך שקט הוא בהחלט לא פשוט. אם הייתי עושה תיאטרון למשל, בעצם קיומה של השתיקה הייתה כבר אמירה בפני עצמה, אבל במחול זה מאתגר יותר. אז בשביל השקט אני עושה הרבה רעש, כדי לתדלק את השקט במטענים הראויים של מבוכה, מועקה, מחאה, התרסה או כניעה. ב-15 הדקות הראשונות של היצירה יש שתיקה מאוד חזקה, ואחריה אני עושה המון רעש, שממנו נוצר שקט נוסף בעל מטען ואמירה שונים".
המופע 'השתיקה', עוסק בדינמיקה שבין השקט, השתיקה וההשתקה, ונע בין הקונטקסט הפוליטי והחברתי לקונטקסט האישי, הזוגי או המשפחתי, עד שלעיתים מטשטשים הגבולות ועולה אצל הצופה התהייה, האם לא מדובר למעשה באותם מנגנוני שתיקה והשתקה, הפושטים ולובשים צורה, אך מגיעים למעשה מאותה נקודת מוצא. "בין המילים שקט, שתיקה והשתקה מתקיים מתח מתמיד של רגשות ומעשים שבחלקם ראוי היה שיתקיימו בגלוי והם חבויים, ובחלקם ראוי היה שלא יהיו, והם מהדהדים בעוצמה ולעיתים אף באכזריות מתחת לפני השטח של המילים הנאמרות", אומר קולבן. "השתיקה, כמו הדיבור, הם ביטויים של יחסי כוחות: החזק מדבר והחלש שותק. המאבק על הזכות לדבר ולהשמיע את קולך הוא מאבקם של המיעוטים, החלשים והדחויים.
זכות ההשתקה שמורה למי שבידו זכות הדיבור. אבל כמה פעמים אני משתיק את עצמי, את הקול שלי? ולמה? וכמה פעמים אני אף אומר את דבריי בניגוד לקול המושתק שלי? ומה המחיר? וכמה רעש עושה כל השקט הזה, רעש שבלעדיו אולי היה השקט יכול להיות פשוט שקט?".

מארג הקומפוזיציות שיצר קולבן, מורכב מחומרים תנועתיים המבטאים שפת גוף 'שותקת' של מועקה ודיכוי, לצד שפת גוף מוחצנת של מרדנות והתפרצות רגשית כנגד השתיקה הכפויה, באמצעותם הוא מבקש להפנות מבט למתח המובנה המתקיים במערכות יחסים ובאינטראקציות אנושיות שונות, בין האינדיבידואל לקבוצה, ובינו לבין עצמו, בין בני זוג, בין חברים ובין קבוצות שונות בחברה. חומרים אלו מייצרים רגעים עוצמתיים הנעים בין שקט להתפרצות, ובין איפוק לשחרור בלתי מרוסן, אל מול הוויית השתיקה המעיקה והטעונה.
מעבר לביקורת הפוליטית והחברתית הנוגעת בתהליכי ההתקרנפות וסתימת הפיות הפושה בחברה הישראלית, מעמת המופע את הצופים קודם כל עם עצמם ועם בחירתם בשתיקה ובצנזורה פנימית, כאמצעי התמודדות בהקשרים רגשיים, חברתיים וערכיים. ומסכם קולבן: "אם יש לי מטרה אחת במופע הזה, היא שכשאנשים יצאו ממנו תעלה מתוכם השאלה 'כמה אני משתיק בחיים שלי? והיא תלווה אותם לאורך תקופה ארוכה ותגרום לשינוי בתפיסה ובמחשבה, כי מניסיון, אחרי ששאלה כזאת עולה, קשה מאוד להשתיק אותה...".
הביקורות משבחות:
"'השתיקה' הוא מופע מחול מודרני, נועז, פורץ דרך ומקדים את זמנו (...) מופע המפגיש עם קולות פנימיים, מעמת עם מוסכמות חברתיות, ומביא לעולם איזו פריצת דרך באמנות(...) איזבלה בן אהרון, מגזין חיים אחרים
"שימח ובלט במיוחד חלקם של ארבעת הגברים של האנסמבל הזה. הם חזקים ובעלי כישורי ביצוע, שהלמו את התכנים התנועתיים" (...) היו כמה וכמה סצנות שבהם אפשר היה לראות את היד המיומנת של קולבן, כמו בטריו הגברים המעניין שזכה לביצוע מפתיע. או שימוש במוב'ס שלקוחים מהיפ הופ רענן ועשה כאן טוב".
אורה ברפמן, בלוג 'ריקוד דיבור'
"בחלקה הראשון של היצירה עושה קולבן שימוש מסקרן במטרייה(...) החומרים התנועתיים ברובם דורשים רמת מיומנות גבוהה מהרקדנים ושייכים לשפה העכשווית המוכרת(...) אפשר להתרשם מהיכולת היפה של הרקדנים. בעיקר בלטה הרקדנית גאל ואן באישיותה החזקה. רות אשל, הארץ .

*תיתכן סצנת עירום - בהתאם להחלטת הקהל


יום רביעי 8/11/2017 בשעה 20:30, תיאטרון ירושלים, אולם רבקה קראון
רכישת כרטיסים: 02-5605755ובאתר תיאטרון ירושלים
יום שני 20/11 , יום שלישי 21/11 בשעה 21:00 – מרכז סוזן דלל, תל אביב
רכישת כרטיסים: 03-5105656 ובאתר סוזן דלל

צילום: ענבל כהן חמו