|
תקנות הנגישות בשירותי האינטרנט (תקנה 35)
עורך דין וטכנולוג, מייסד ובעלים של משרד עורכי דין וגישור - איתן עמרם ושות'.
ממונה נגישות וקידום זכויות אנשים עם מוגבלות - לשכת עורכי הדין.
תקנות הנגישות לשירות אשר נכנסו לתוקף ביום 25 באוקטובר 2013, חוקקו מכח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והן עוסקות ברובן בהסרת מכשולים פיזיים, אדמיניסטרטיביים, תקשורתיים ואינפורמטיביים, המקשים על אדם עם מוגבלות לקבל את השירות.
תקנה 35 לתקנות נגישות לשירות היא התקנה העיקרית המגדירה את החובה בדבר יישום הנגישות בשירותי האינטרנט. מועד ההנגשה הסופי הינו 25.10.2016.
הפרת תקנה זו מהווה עוולה אזרחית ותגרור אחריה קנס של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק (כ-62,000 ₪ כולל ההצמדה).
א. רקע
אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות מוגדרת כקבוצת המיעוט הגדולה ביותר בעולם. היא מונה למעלה ממיליארד בני אדם ומהווה בין 10% ל-15% מאוכלוסיית העולם. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיים כיום בישראל למעלה מ- 1,600,000 אנשים עם מוגבלות (פיזית, חושית, שכלית, נפשית ומוגבלות כתוצאה מתחלואה כרונית), שהם מעל ל-20% מכלל האוכלוסייה בארץ.
ב. החוק והתקנות
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), נועד לעגן את זכותו של האדם עם מוגבלות להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים.
- ביום 25 באוקטובר 2013 נכנסו לתוקפן תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תקנות אלו מטילות על כל מי שמעניק שירות לציבור חובה לבצע התאמות בנגישות לאנשים עם מוגבלות. זאת, על מנת שהשירות הניתן יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, באופן שוויוני וברמת איכות, נוחות ובטיחות כפי שאלה ניתנים לכלל הציבור.
ג. על זכויות השוויון
בית המשפט התייחס פעמים מספר לעקרון השוויון, להלן ציטוטים מפסקי דין רלוונטיים:
- השוויון הוא "נשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו"[1], "כך הוא במשפט הציבורי וכך הוא בכל נימה ונימה של חיינו בחברה".
- "עקרון השוויון, היה בראשית, בו תחילת התחילות, ומאידך אינו אלא פירוש והארה"[2].
- "אין לך גורם הרסני יותר לחברה, מאשר תחושת בניה ובנותיה כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא פוגעת בזהותו העצמית של האדם"[3].
- "הנכה הוא אדם שווה זכויות. אין הוא מצוי מחוץ לחברה או בשוליה. הוא חבר רגיל בחברה שבה הוא חי. מטרת ההסדרים אינה להיטיב עמו בבדידותו, אלא לשלבו - תוך שימוש לעתים בהעדפה מתקנת - במרקם הרגיל של חיי החברה. ברוח דומה נוהגות מדינות דמוקרטיות"[4].
ד. הנגשת אתרי אינטרנט
- תקנה 35 לתקנות נגישות לשירות היא התקנה העיקרית המגדירה את החובה בדבר יישום הנגישות בשירותי האינטרנט.
- תקנה זו קובעת כי כל אתר אינטרנט המספק שירות ציבורי או מידע על אודות שירות ציבורי, יש להנגישו, לרבות הספקת מסמכים דיגיטליים, דפים (כולל דפי נחיתה) ויישומים. בכלל זה - יש להנגיש אפליקציות שפותחו באתר וכן אפליקציות סלולאריות מבוססות דפדפן.
- אתר נגיש הוא אתר המאפשר לאנשים עם מוגבלות (ראייה, שמיעה, מוגבלות מוטורית וקוגניטיבית), לגלוש באותה רמת יעילות והנאה כגולשים אחרים. על פי סקר שערכה חברת "מיקרוסופט", עולה כי קהל גולשים זה מהווה כ-25% מכלל הגולשים ברשת.
ה. מהו שירות ציבורי
- שירות ציבורי הוא שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי או שירות המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו, כגון: שירות בריאות; שירות בידור; שירות חינוך, השכלה או פנאי; שירות רווחה; שירות ספורט; שירות תיירות; שירותי תחבורה ציבורית שונים; שירות תרבות; שירות הארחה; שירות מסחר; שירות דת; שירות אנרגיה; שירות בזק; שירותי בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה וכל שירות פיננסי אחר.
ו. מועדי הנגשה
- המחוקק מאפשר לבעלי אתרי האינטרנט זמן התארגנות להנגשתם, זאת מיום התחילה שהוא 25 באוקטובר 2013 ועד המועד שממנו ואילך חלה חובת הנגישות:
- הנגשת אתר אינטרנט קיים - יש לבצע לא יאוחר מיום 25 באוקטובר 2016.
- כל יישום או תוכן חדש אשר יפורסם באתר אינטרנט (ישן או חדש) אחרי 25 באוקטובר 2015 - חייב להיות נגיש באופן מיידי מרגע השקתו לשימוש הציבור.
- אתר אינטרנט "ישן" - אתר אשר הועלה לרשת האינטרנט לפני יום התחילה, היינו לפני 25 באוקטובר 2015.
- אתר אינטרנט "חדש" - אתר אשר הועלה לרשת לאחר מועד התחילה, היינו אחרי 25 באוקטובר 2015.
ז. סקר נגישות ורכז נגישות
- בטרם הנגשת אתר אינטרנט קיים, יש לבצע תחילה "סקר נגישות", סקר זה נועד לבדוק את קיומן של התאמות נגישות הנדרשות בשירות המסופק. את הסקר ניתן להוריד מאתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
- את תוצאותיו של "סקר הנגישות" יש לפרסם באתר - עד ליום 25 באפריל 2014.
- עוד קובע החוק כי גוף המעסיק 25 עובדים ומעלה חייב למנות "רכז נגישות", אדם הבקיא, ככל הניתן, בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות.
- את פרטי רכז הנגישות יש לפרסם באתר האינטרנט - עד ליום 1 ביוני 2014.
ח. אחראי ההנגשה, פטורים והקלות
- תקנות הנגישות מטילות את החובה לביצוע התאמות הנגישות לשירות על האחראי להספקת השירות, לרבות בעלי השירות, מחזיק או מפעיל שלו.
- האחראי בנגישות אתרי האינטרנט הוא מי שמספק את השירות או את המידע אודות השירות באמצעות אתר האינטרנט.
- החייב בנגישות שאינו רשות ציבורית יוכל לבקש הקלה לביצוע התאמות באתר האינטרנט שלו אם יוכיח כי התאמות הדרושות הן בבחינת "נטל כבד מדי" בעבורו.
ט. אכיפה ועונשין
- המפר תקנות אלה, עלול להיות חשוף לתביעות פליליות, לתשלום קנסות ולתביעות אזרחיות.
- בית משפט רשאי לפסוק פיצויים בסכום שלא יעלה על 50,000 ש"ח (בתוספת ריבית והפרשי הצמדה) בלא הוכחת נזק בשל עוולה זו. אם יוכיח התובע כי הנזק שנגרם לו הוא גבוה יותר, הוא יהא זכאי לתבוע גם את הסכום הגבוה.
- עוד קובע החוק כי, אם נעשתה עוולה על ידי תאגיד, יראו גם את המנהל הפעיל בתאגיד שהאתר שייך לו, או את השותף בתאגיד או עובד בכיר האחראי לתחום שבו נעשתה העוולה, אחראי לעוולה, למעט אם יוכיח כי נקט אמצעים סבירים כדי למנוע את העוולה וכי העוולה נעשתה שלא בידיעתו.
י. התאמות נגישות למידע
- למרות שתקנה זו (תקנה 29-התאמות נגישות למידע) אינה משפיעה מהותית על תקנות הנגישות לשירותי האינטרנט, בחרתי להתייחס אליה ולו מהטעם של הרלוונטיות שלה ותחולתה אשר נכנסה לא מכבר לתוקף.
- תקנה זו קובעת כי מידע הנמסר לכלל הציבור כולל מידע הנמסר באופן פרטני, על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו, בין בכתב בין בעל פה, לרבות בטפסים, חוברות מידע, עלונים ופרסומים הניתנים לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו, מכתבים והודעות, כולל מידע הנמסר באמצעות הטלפון - יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, באופן שיבטיח לו נגישות למידע ולקבלת השירות.
- המידע יימסר באמצעות אחת או יותר מהתאמות להלן : 1) דפוס או כתב יד, לרבות כתיבה במחשב. 2) קובץ קול (כגון: mp3), כקובץ על גבי CD או מדיה נפוצה אחרת שניתנת להשמעה באמצעות תוכנת קול. 3) קובץ דיגיטלי (כגון:WORD, PDF) הניתן להקראה באמצעות תוכנת קורא מסך או ניתן להמרה לכתב ברייל. 4) הקראה מידע (עד 3 עמודים כולל). 5) כתב ברייל. 6) מערכת עזר לשמיעה או מערכת הגברת אישית. 7) תרגום לשפת סימנים.
- התאמות אלה יש לספק החל מיום 1 ביולי 2015. התקנה אינה חלה על פרסומות, ועל מידע המסופק באמצעות האינטרנט.
מידע נוסף, ניתן למצא באתר האינטרנט www.eamram.org .
כל הנאמר במסמך זה אינו מחייב, אלא מהווה דעתי האישית, המבוססת על חקירתי והבנתי את לשון החוק והתקנות.
[1] בג"ץ 98/69 ברגמן נ' שר האוצר ואח', דברי השופט לנדוי, פ"ד כג(1) 693.
[2] בג"ץ 7111/95 מרכז השלטון המקומי נ' הכנסת, פ"ד נ(3) 485.
[3] בג"ץ 953/87 פורז נ' ראש עיריית תל-אביב יפו ואח', פ"ד מב(2) 309.
[4] בג"ץ 7081/93 בוצר נ' מועצה מקומית "מכבים-רעות", דברי הנשיא ברק, פ"ד נ(1) 19.
|
|
|
|
|
|