הספירה לאחור החלה. ביום 1 ביוני 2017 יכנסו לתוקף הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו – 2016 עבור העוסקים במתן אשראי, וביום 1 יוני 2018 יכנסו לתוקף הוראות החוק גם על העוסקים במתן שירות בנכס פיננסי (מתן אשראי ומתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתם בחוק יקראו יחדיו להלן: "מתן שירות פיננסי"). הסדר זה אשר פורסם לאחרונה ברשומות, מגדיר מחדש את כללי המשחק בשוק הפיננסי החוץ-מוסדי.
 
על אף שהיקף הפעילות הכלכלית בענף השירותים הפיננסיים הוערך בעבר בלמעלה מ-150 מיליארד ₪, עד כה, הוא כמעט שלא הוסדר ופוקח. העדר ההסדרה הוביל לאורך השנים לכניסת גורמים מפוקפקים לתחום שירותי המטבע וליצירת תשתית להעלמת מסים ולהלבנת הון, ובכך גם עלול היה ליצור (ובפועל אף יצר) תדמית שלילית בעיניי הציבור לשוק האשראי החוץ-בנקאי ולמנוע את התפתחותו.
 
יחד עם זאת, שוק האשראי החוץ-בנקאי הוא שוק חשוב, חי ובועט, כפי שאף ניתן ללמוד מהיקפו כאמור לעיל. נותני האשראי האמורים נותנים מענה לצורך קיים בשוק של לווים שלא אחת אינם יכולים לקבל אשראי מבנק, בשל אופן בחינת מתן האשראי בבנקים או בשל דרישות סף לצורך מתן אותו אשראי, בעוד גופים חוץ-בנקאיים יודעים, מבינים ורוצים לתת לאותו לקוח אשראי. טול לדוגמה קבלן קטן שמבקש לקבל הלוואה מבנק. הבנק עשוי לסרב לתת את ההלוואה בשל העובדה שלקבלן אין בטוחות להעמיד כנגד ההלוואה. באותו הזמן, נותן אשראי חוץ-בנקאי עשוי להעמיד את אותה הלוואה על בסיס בחינה עניינית של יכולת הפירעון של המלווה, מוסר התשלומים שלו לאורך זמן, היכרותו עם הלווה וכיו"ב, פרמטרים שלא בהכרח ינחו את הבנק בעת בחינת אותה הלוואה. בכך, נותני האשראי מהווים גורם מתחרה ראשון במעלה לבנקים בקשר למתן אשראי.
 
המתווה המצוי בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים נועד להביא מחד גיסא לפיתוח הענף של מתן שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים וליצירת חלופה הולמת למערכת הבנקאית בתחום מתן השירותים הפיננסיים, ומאידך גיסא למנוע מגורמים מפוקפקים לעשות שימוש בענף זה למטרות שאינן כשרות.
 
בראש ובראשונה, החוק קובע חובת רישוי על העוסקים במתן אשראי או במתן שירות בנכס פיננסי. מדובר אפוא בסוג רישיון נפרד עבור כל אחת מהפעילויות הללו, אשר יסווג כרישיון בסיסי או מורחב. ייחודו של הרישיון המורחב הוא בין היתר בהיקף הפעילות של נותן השירותים הפיננסיים אשר נקבע על בסיס הון עצמי או צבר אשראי מזעריים, בהיקף כללי הממשל התאגידי אשר חלים על נותן השירותים הפיננסיים ובמהות תכניתו העסקית.
 
כן החוק מסמיך את הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר (כיום רשות שוק ההון), לפקח על פעילותם של תאגידים או יחידים העוסקים בשירותים פיננסיים. החוק מעניק לרשות סמכויות אכיפה רחבות היקף בכל תחום אשר הוסדר בו, ובכלל זה, הליך קבלת הרישיון למתן שירותים פיננסיים; היתר לשליטה או להחזקת אמצעי שליטה בנותן השירותים הפיננסיים; כהונת נושאי משרה ובעלי תפקידים אחרים בנותן שירותים פיננסיים; ניהול עסקיו של נותן השירותים הפיננסיים, לרבות בענייני הון עצמי, חובת ביטוח אחריות מקצועית, נזילות, החזקת נכסים והשקעות בהם; שמירה על ענייני הלקוחות בהיבטים פטרנליסטיים המשלבים בין היתר הוראות צרכניות והוראות חוזיות; ממשל תאגידי, גילוי נאות; ועוד.
 
לא זו אף זו, נותני השירותים הפיננסיים (תאגידים או יחידים), לרבות נושאי המשרה, בעלי השליטה ובעלי העניין בהם, חשופים להטלת עיצומים כספיים מצד הרשות אם הפרו הוראה מההוראות הקבועות בפרק י"ב לחוק (בסך הכל 43 סעיפי הפרות) ולאכיפה פלילית בעבירות הקבועות בפרק י"ג לחוק.
סכומי עיצומים כספיים בש"ח מכוח פרק י"ב לחוק


 
בדרך לקבלת רישיון מצטיידים בתכנית אכיפה פנימית
החשיפה של הארגון כמו גם של יחידים לאכיפה מצד הרשות מחייבת היערכות מחדש, הדומה לזו של גופים מפוקחים אחרים דוגמת גופים מוסדיים וחברות ציבוריות. הדברים מקבלים משנה תוקף בקשר עם המנהל הכללי של תאגיד הנותן שירותים פיננסיים, אשר עליו חלה החובה לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת הפרה של החוק בידי נותן השירות או בידי עובד של נותן השירות ובכלל זה לקבוע כללים ונהלים למניעת הפרה של החוק ולמנות אחראי להטמעת הכללים והנהלים כאמור ולפיקוח על קיומם.
 
הדרך להתגונן אפוא מפני אכיפה של הרגולטור, היא באמצעות כללים ונהלים שבפועל מתורגמים כיום לקביעת תכנית אכיפה פנימית מוסדרת שתשקף גם תרבות של ציות ואכיפה פנימית בתוך התאגיד הרלוונטי. תכנית האכיפה הפנימית משמשת גם כהגנה מפני סעיפי אכיפה ספציפיים שמחייבים כאמור קביעת נהלים וכללים וגם כהגנה מפני אכיפה בהפרות ככלל, שכן יישום בפועל של תכנית אכיפה יעילה יכול שייזקף לזכות התאגיד או יחידים בו במסגרת שיקול דעתו של הרגולטור ביחס להפעלת סמכויות האכיפה המוקנות לו על פי דין.
 
אין תכנית אכיפה פנימית אחת דומה למשנתה. חשוב לדאוג להתאים את תכנית האכיפה למאפייני הארגון, בהתחשב, בין היתר, בגודל הארגון, מאפייני הפעילות של הארגון, עבר ארגוני והחשיפות הייחודיות לאותו ארגון. במסגרת תכנית האכיפה הפנימית נהוג לערוך סקר ציות וסקר סיכונים, וזאת כדי לעמוד על החשיפות הכלליות כמו גם הפרטניות אשר נותן השירות ניצב בפניהם. בדרך כלל בתכנית אכיפה פנימית נקבע דירקטוריון החברה כגוף העליון המפקח על יישום התכנית, ותחתיו יכולים שימונו ועדה מפקחת לשם פיקוח על התכנית, ביצועה ובחינת יעילותה, ממונה אכיפה פנימי (שיכול אף להיות האחראי להטמעת הכללים והנהלים שהמנהל הכללי כאמור חייב לקבוע) ועוד. כמו כן, במסגרת של תכנית אכיפה פנימית נקבעות הוראות הנוגעות לשימוש במערכות בקרה למניעה ואיתור של תקלות ו/או מעילות בארגון, והתראה מוקדמת לגבי תקלות כאמור.
 
עוד ניתן לציין במסגרת של תכנית האכיפה כאמור גם פיתוח והטמעה של תרבות ארגונית המעודדת עובדים  להיצמד להוראות נהלי הארגון, לרבות הסברות ורענונים תקופתיים, וכן טיפול הולם בכשלים והפקת לקחים מהם וסנקציות פנימיות שתוטלנה ע"י ועדת האכיפה שצוינה לעיל או דרג ממונה אחר. לצד האמור, נהוג במסגרת התכנית לעודד עובדים, לרבות באמצעות מתן תמריצים, או באמצעות "קו חם", לדווח על סטייה מהנהלים או מדרישות החוק.
 
תכנית אכיפה פנימית אפקטיבית נבחנת גם על בסיס ערוצי התקשורת הפתוחים בין מערכי הארגון השונים וההיזון החוזר ביניהם. מובן שנותן השירות נדרש לבחון באופן רצוף את איכות התכנית והאפקטיביות שלה, לרבות עדכונה ככל שהדבר נדרש, בהתאם להתפתחויות טכנולוגיות, שינויים בדין החל, שינויים ארגוניים, שינויים בתחומי הפעילות של הארגון וכו'.
 
איך נערכים?
הגיעה העת להתחיל ולהיערך לקראת ההסדרה החדשה. כמובן, ההסדרה החדשה אינה שלמה מבלי שייבחנו לצדה צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד– 2014 וכן חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג– 1993 שתיקון לו מונח כיום על שולחן ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת (לרבות לצורך קביעת שיעור אשראי מרבי לכל השחקנים נותני האשראי לרבות הבנקים וחברות הביטוח) וכן תקנות או הוראות שיותקנו על ידי רשות שוק ההון בחודשים הקרובים.
 
יחד עם זאת, כבר כעת, נכון לבחון את החשיפות הרלוונטיות, להתאים את מבנה הדירקטוריון, לגבש נהלים מתאימים, לקבוע כללי פעולה ולהתוות את מדיניות הארגון לציות ואכיפה פנימית לשנים הקרובות באופן שיתאים להסדרה החדשה.
 
אודות הכותב – עו"ד עודד אופק, מנהל מחלקת שוק ההון: בתי השקעות וגופים מוסדיים במ. פירון ושות', מלווה גופים חוץ מוסדיים מוסדרים וליווה את הדיונים בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים בפני ועדת הרפורמות של הכנסת בראשות ח"כ אלי כהן.