פסיקה חדשה על חובות דירקטורים ונושאי משרה 
עו"ד איריס ציבולסקי - חביליו, עו"ד אורי רוזנברג, עו"ד שיראל גוטמן עמירה
אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' 

האם קיימת חובת דיווח על החלטה שלא לחלק דיבידנד? האם לדירקטוריון חברה נסחרת חובה למנוע העברת ניירות הערך לרשימת השימור? והאם יש חובה להצטייד בהערכת שווי בעת ביצוע הצעת רכש? בחודשים האחרונים ניתנו מספר פסקי דין בעניינים אלו ובעניינים נוספים על ידי בית המשפט הכלכלי ועל ידי בית המשפט העליון ועל כך מאמר זה. עוד במאמר זה עדכון לגבי החלטת ועדת האכיפה המנהלית המטילה לראשונה אחריותפיקוחית על המנכ"ל בנוגע לדיווחי החברה.
וביתר פירוט, בפסק הדין בעניין דיאמנט קובעת השופטת קרת מאיר כי חברה שיש בה מדיניות חלוקת דיבידנד ואשר החליטה שלא תוכל לחלק דיבידנד צריכה לדווח על כך לציבור.
בפסק הדין בעניין פינרוס קובעת השופטת רות רונן כי לדירקטורים חובה לפעול על מנת למנוע כניסת ניירות הערך של החברה לרשימת השימור וכי אם לא עשו כן הם עלולים להיתבע באופן אישי.
בפסק הדין בעניין החברה לישראל קובע השופט כבוב הנחיות נוספות לעניין אופן פעילותה של ועדה בלתי תלויה.
בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין כבירי קובע השופט עמית כי ביצוע הצעת רכש עצמית מחייבת אישור כעסקת בעלי שליטה בטרם פרסום הצעת הרכש וכי המחיר המוצע לבעלי המניות חייב לשקף שווי הוגן של המניות.
בפסק הדין בעניין צמיחה מצמצם בית המשפט את הגדרת ה"עניין האישי" וקובע כי"
יש להיזהר מפני הרחבת היריעה מעבר לנדרש, תוך סיווגן של עסקאות רבות מדי כעסקאות בעלי ענין שלא לצורך – לאור המחיר שיש לסיווג כזה על מהלך העסקים של החברה ויכולתה להשיא רווח".
עוד קובע בית המשפט בעניין צמיחה קריטריונים בשאלה מתי דירקטורים יהיו רשאים להסתמך על חוות הדעת לצורך קביעת קיומו או העדרו של עניין אישי .
בהחלטת הוועדה המנהלית בעניין הוט מטילה הוועדה על החברה אחריות לדיווח של בעל השליטה על שינוי באחזקותיו וכן מטילה לראשונה סנקציות על מנכ"ל בשל אחריותו הפיקוחית. ובפסק הדין בעניין קנדה ישראל שבו עתרו נושאי משרה כנגד החלטת הוועדה המנהלית בעניינם מנסה בית המשפט לשרטט קווים מנחים לאחריות נושאי משרה ספציפיים לדיווחיה השונים של החברה .
המלצות:
לאור הפסיקה האחרונה ראוי לשים לב במיוחד לעניינים הבאים:
חברה שאימצה מדיניות דיבידנד כפופה לחובה לעדכן את בעלי ניירות הערך שלה, כאשר היא מחליטה שלא לפעול לפי המדיניות האמורה .
חברה, אשר קיים חשש כי מניותיה יועברו לרשימת השימור, צריכה לקיים דיון בנושא בדירקטוריון, לשקול את כל החלופות העומדות בפניה ולתעד את הדיון בחלופות ואת הנימוקים לאופן פעולתה בפרוטוקול על מנת לצמצם את החשיפה מתביעה עתידית .
ישנם מצבים בהם עשויה להיות גם לחברה אחריות לדיווחים של בעל שליטה על שינוי בהחזקותיו, לדוגמא כאשר מתבצעת עסקה של בעל השליטה במקביל לביצוע מיזוג ע"י החברה. לפיכך יש לגבש נהלים בנוגע לאופן שבו החברה פועלת לעניין דיווחים כאמור.
ביצוע הצעת רכש עצמית מחייב אישורה, בטרם ביצועה, על ידי ועדת הביקורת ,הדירקטוריון והאסיפה הכללית ברוב מיוחד וכן יש לשלם לכל הניצעים שווי הוגן. משכך, ביצוע מהלך כזה הופך מורכב יותר, יקר יותר וארוך יותר וספק אם כדאי לבצעו לעומת החלופה של הצעת רכש המוגשת על ידי בעל השליטה.
בית המשפט רואה בקבלת הערכת שווי בטרם ביצוע הצעת רכש פרקטיקה ראויה.
הדירקטוריון אינו צריך לעבור על נוסח הסכמים אלא רק להיות מודע לעיקרי העסקה.
נושאים אותם על ועדת הביקורת לשקול בבואה להסתמך על חוות דעת משפטית לצורך עסקה שלבעל השליטה עניין אישי בה: מי יפנה לעורך הדין לקבלת הייעוץ- הדירקטורים הבלתי תלויים או בעל השליטה; אין לרמוז ביחס לתוצאה הרצויה של חוות הדעת; יש לבחור עורך דין מהימן ובעל ניסיון בתחום ;אם נעשו פניות קודמות לעורכי דין אחרים שחוות דעתם נדחתה עשויה להיות בכך פגיעה ביכולת ההסתמכות על חוות הדעת החדשה ובכל מקרה יש לגלותן לנותן חוות הדעת; יש להניח תשתית עובדתית מלאה ;יש לבחון שיקולים זרים אצל נותן חוות הדעת; האם לנותן חוות הדעת אחריות כלפי מי שנפגע מחוות דעתו .