התקופה של ימי הזיכרון, יום השואה שנכנס הערב ויום הזיכרון שיקרה שבוע הבא, הם בעיני אפשרות להתבוננות וזיכרון דו ממדיים.
מן הצד האחד, הזיכרון של העבר. של הדברים שקרו, האנשים שמתו, הזוועות והמלחמות.
ומן הצד השני, הזיכרון של ההווה. ההבנה של כמה אנחנו בני מזל לחיות את החיים שלנו כפי שהם, וכמה המצב הזה ארעי.
לא צריך ש WHITE WALKERS יטפסו על החומה של הבית שלנו כדי שהשגרה תופר. היא יכולה להיות מופרת על ידי אזעקה, פיגוע, תאונה, מחלה... ובעצם כל דבר שברגע שהוא יתרחש, חלילה, החוויה של החיים השגרתיים והמובנים מאליהם תהיה הזיכרון היקר ביותר.
אז תוך שאנחנו זוכרים את העבר, חשוב גם לזכור איפה אנחנו היום, מה יש לנו, וכמה הדבר הזה לא מובן מאליו.
ואחרי ששיתפתי במחשבות האלה (מתנצלת על הכבדות), ארד חזרה לקרקע המציאות עם עוד כמה דברים שקורים בזמן הקרוב, כתבות שעלו בתעשיה, משרות מעניינות ולינקים בפינצטה. ימים שקטים, גלי
|