עכשיו אנחנו שואלים קצת על הקבוצה ובראש ובראשונה על שמה, "כן ולא" – על שום מה? "אה, זה פשוט", היא צוחקת, "כן ולא, מפני שאחד כן רואה ואחד לא J. אך יש גם פירוש מחוכם יותר. באנגלית שם הקבוצה כתוב כך: CanVelo. המילה Can פירושה 'יכול' והמילה Velo היא כינוי לאופניים בז'רגון המקצועי, ותשמעו ממני, אחרי שנתיים שבהן אני רוכבת עם הקבוצה הזו, אני יכולה לומר לכם בביטחון מלא שהחבר'ה האלה לא עושים לעצמם ולאחרים שום הנחות... אורי בשה, ממנהלי הקבוצה שאיתו אני רוכבת לא מעט ושאיבד את מאור עיניו במלחמת לבנון הראשונה, ידוע למשל כחובב מהירות, ולא פעם הוא נושף בעורפי וצועק לי, 'יותר מהר, יותר מהר!' ואני, שגם אוהבת מאוד לרכוב מהר נכנעת ללחצים ומשחררת..." וזה לא מוביל לתאונות? אנחנו שואלים בחשש... "אז זהו, שלפעמים גם זה קורה", היא צוחקת, "ברכיבה בחוצה גולן ירדנו באחת הירידות, ואורי כדרכו בקודש צעק לי יותר מהר, ואז מצאתי את עצמי מתגלגלת. למזלי היה מדובר באדמת פודרה רכה אז זה נגמר בעיקר בצחוק גדול, אבל חכו, הקטע הכי מדהים הוא שאורי שהיה מאחור, הרגיש שמשהו הולך לקרות ופשוט קפץ מהאופניים ונשאר לעמוד. אתם מבינים? הוא, שלא רואה, נשאר לעמוד ואני התגלגלתי בפודרה..." ומה אם פתאום נופלת שרשרת? אנחנו מקשים, "או! שמחה ששאלתם", היא צוהלת. "באותו אירוע, אחרי שניערתי את האבק, התברר שהסטם נשבר. אורי מיד לקח פיקוד ובעזרת רכב הליווי וקשרים מקומיים ארגן סטם אחר. מה שהתחיל כמפח נפש כי חשבנו שהנה, חוצה גולן הסתיים עבורנו, נגמר תוך מחצית השעה. ומי לדעתכם הרכיב את הסטם והחזיר את האופניים לכשירות? נכון, אורי! הבחור הזה לא רק מתקן ופותר את כל הבעיות בשטח, הוא אפילו מעביר סדנאות מכונאות לחבר'ה!"