נפלאות השתייה

הקיץ אורב לנו כבר מעבר לפינה על גדודי הטמפרטורות ולגיונות הלחות שלו שמתאמנים במרץ על טכניקות ההתשה והכתישה הכה זדוניות שלהם. גם אם נתעלם לרגע מן העובדה שכדור הארץ הולך ומתחמם, הרי כאן, בלבנט, תמיד היה הקיץ חם ודביק וחשוב שניערך נכון לקראתו.

כל מי שרכב בשיא הקיץ יעיד כי מדובר בחוויה מפוקפקת. ישנם כאלו שנמנעים לחלוטין מלרכוב בחודשים הקשים ואחרים מבכירים לטוס לחופשות רכיבה בארצות בהן מזג האוויר נוח יותר. אך אם אינכם נמנים על שתי הקבוצות לעיל, הכנו עבורכם מדריך קצר לרכיבה בקיץ בדגש על, איך לא, נושא השתייה.

סיירת הרוכבים

אז החלטתם לרכוב במזג אוויר חם / הביל, יופי לכם גיבורים! עכשיו הנה כמה כללים שיעזרו לכם במשימה:

1. שעות הרכיבה:
גם אם אתם יוצאי יחידה סודית ביותר וחציתם לבד את הסהרה בדרך למשימה עלומה, בזחילה, אנחנו ממש ממליצים לכם לא לצאת לרכוב בשעות החמות. מעבר לכך שמדובר בסיכון של ממש להתייבש, לחטוף מכת חום או להתחדש במלנומה, זה פשוט לא כייף... אז מתי רוכבים? נכון! או מוקדם בבוקר, או לפנות ערב או פשוט – בלילה! כן, עונת הקיץ היא ה-עונה לרכיבות לילה. אך אל לכם להתבלבל, אין מדובר בברירת מחדל המונעת מכמות הצלזיוסים בחוץ, רכיבת לילה היא חוויה מיוחדת ומהנה בזכות עצמה וכל מי שניסה יעיד שהוא אפילו מחכה לקיץ רק בשביל זה.

אנו מתעתדים להקדיש כתבה נפרדת ומפורטת לרכיבות לילה וכל הכרוך בהן, אך בקליפת אגוז נזכיר כי כדי לרכוב בלילה תזדקקו, בנוסף לציוד הרגיל, לפנסים חזקים ואמינים ולהיכרות טובה עם המסלולים שבחושך נראים אחרת לגמרי...

2. ביגוד:
על אף שההיגיון אומר שבקיץ עדיף ללבוש כמה שפחות, הרי שבכל מה שקשור לרכיבה בשטח, בטח תחת שמש ישירה, דווקא רצוי להגן כמה שיותר על עור חשוף. הסיבות לכך רבות: בראש ובראשונה גם אם אתם לא רוכבים בשעות החמות והמסוכנות, חשיפה ממושכת לקרני השמש גורמת נזקים לעור שלנו ואם לא די בכך, הרי שאין לך תחושה מציקה יותר משכבת אבק שנדבקת בעיקשות לכל פיסת עור מיוזעת שנותרת חשופה ועדיין לא הזכרנו את היעדר המיגון במקרה של נפילה...

אנו ממליצים לכם ללבוש חולצה מנדפת בעלת שרוולים ארוכים מבד שגם יודע להרחיק את הזיעה מהעור וגם לסנן את קרני ה- UVהמזיקות. הגנו על העורף בעזרת בנדנה, על העיניים באמצעות משקפי שמש ומרחו שכבה הגונה של קרם הגנה נגד השמש על אזורים חשופים.

3. חיות וחיוכים:
עונת הקיץ ידועה גם כעונה האהובה על מעופפים למיניהם, בעיקר כאלו שעוקץ מחובר להם בקצה בטנם, רמשים דוגמת עקרבים, נדלים ועכבישים וכמובן חברנו מדאורייתא – הנחשים. אם אתם רגישים לעקיצות דבורים או צרעות זה הזמן לאפסן את האמצעים העומדים לרשותכם (מזרק אפיפן ודומיו) בתיק הרכיבה ובכל מקרה להישמר בקרבת פחי זבל או מקורות מים, שם נוהגים החרקים האלו להתגודד. עקיצות מעקרבים ונדלים לרוב מסתיימות בכי טוב (זה לא כולל את הבכי של הכאבים...) אך בכל מקרה של עקיצה חשוב לפנות את הנפגע ולנסות ללכוד את הסורר כדי להעמידו למסדר זיהוי בבית החולים. כך יוכל הצוות הרפואי להעניק לנעקץ את הטיפול המתאים במקרה הצורך.

נחשים הם כבר עניין יותר רציני ולמרות שאנו לא משופעים בנחשים ארסיים, הרי שדווקא הכשת הנחש הנפוץ ביותר – הצפע הארצישראלי, יכולה בקלות ליצור מצב מסכן חיים! הדרך הטובה ביותר בכל הקשור לעקיצות, נשיכות והכשות היא מניעה, על כן אל תתפתו לחצות שטחים המכוסים בצמחייה סבוכה, הסתכלו טוב טוב היכן אתם מניחים את היד או הרגל, אל תהפכו אבנים ובאופן כללי גלו תשומת לב יתרה.

מים מים בששון

גופנו כיידוע מורכב רובו ממים ולכן כל בר דעת יבין שחוסר בהם, הוא מצב המסכן אותנו מאד. בכל הקשור לכמויות המים המומלצות לא נצא כאן בהצהרות, לא תתפסו אותנו נוקבים במספרים ומציינים ליטרים וכל כך למה? מאחר ולכל אחד מאתנו מערכת מטאבולית הפועלת קצת אחרת ובכל מקרה התייבשות היא תהליך המושפע מכל כך הרבה גורמים פיזיולוגיים וסביבתיים עד שתהיה זו שגיאה לנקוב בכמות מים מומלצת אחת אם כי ברור מעל לכל ספק שבקיץ יש להצטייד בכמות מים גדולה יותר ביחס לעונות אחרות. ובכל זאת, איך תדעו שאתם שותים מספיק? ובכן, על פיפי שמעתם? יפה. השתן שלנו הוא דרך מצוינת לקבל אינדיקציה על מצב משק המים בגוף שלנו.

בכל הנוגע לשתן יש שני פרמטרים חשובים: תכיפות ושקיפות. אם יצאתם לרכיבה וכבר שעתיים לא רצתם אל מאחורי העץ – משהו אינו כשורה. אם אתם כבר מאחורי העץ והשתן שלכם, במחילה על התיאורים הגראפיים, כהה ונודף ממנו ריח חריף של.. אממממ, שתן, גם זה צריך להדליק נורה אדומה ועליכם לשתות כדבעי.

ואיך שותים? כמות מים גדולה שנכנסת לגוף בזמן קצר נספגת פחות טוב וגם יוצרת עומס על הכליות. על כן שתייה רציפה של לגימות קטנות כל כמה דקות עדיפה על עצירה כל שעה וגמיעת כל תכולת שקית המים בבת אחת. בנוסף לכך, אנו ממליצים לכם לדאוג להגיע "מתודלקים" היטב. לא, לא במובן המוכר לחובבי המועדונים, אלא במים. הקפידו לשתות כמות יפה של נוזלים כבר בדרך לרכיבה (במיוחד אם היא בשעת בוקר מוקדמת אחרי לילה שלם בו לא שתיתם כלום...) וכך תכינו את הגוף למאמץ וגם כל החבר'ה בנקודת המפגש יחמיאו לכם על עור הפנים היפה :)

המלח שלי

לא, לא זה שיורד לחוף בצעד לא בטוח...
שתיית מים לבדה, במיוחד בימי קיץ חמים בהם אנו נוטים להזיע בכבדות אינה מספיקה. בעיה אחת שרבים אינם מודעים לה היא איבוד המלחים והתופעות הלא סימפטיות בעליל שחוסר בהם גורם.

בתוך גופנו שוכנת לה, בין יתר החומרים, גם קבוצה מכובדת של מינרלים שלה תפקיד מכריע ביכולת שלנו להמשיך לתפקד ולחיות. חוסר בחומרים אלה יגרור תופעות לא נעימות שילכו ויחריפו ככל שהחוסר יגדל עד כדי סכנת חיים ממשית. ככל שהפעילות הגופנית בה אנו עוסקים ארוכה יותר, עצימותה גבוהה יותר ותנאי הסביבה (חום ולחות) קשים יותר, כך יגבר איבוד המלחים ואם לא נדאג להשלים את החוסר, אנו מסכנים את עצמנו. הנה לכם מדריך מקוצר ומתומצת למינרלים החשובים ביותר:

נתרן כלורי
רבים נוטים לכנות את הנתרן הכלורי פשוט "מלח" על אף שמדובר בשני חומרים שונים, אך העובדה כי שני החומרים הללו שוכנים לרוב בכפיפה אחת במזונות שאנו צורכים, מיתרת את הצורך להפרידם. נתרן כלולי אחראי בין היתר על ויסות הנוזלים בגוף, על לחץ הדם ועל תפקוד השרירים. חוסר בנתרן (האף שהוא נדיר באופן יחסי) יגרום לתחושה כללית רעה (בחילה, סחרחורת, כאב ראש) וגם לירידה בתפקוד השרירים ולהתכווצותם.

אשלגן
למינרל זה כמה תפקידים חשובים, אך אחד המשמעותיים בהם הוא היותו מרכיב חשוב בהעברת התשדורות העצביות. חוסר חמור באשלגן (היפוקלמיה) יגרור תופעות מסכנות חיים שכן התשדורות העצביות האחראיות בין היתר על הפעלת שריר הלב יפגמו מה שיביא להפרעות קצב חמורות!

מגנזיום
מגנזיום ואשלגן פועלים בשיתוף פעולה בכל הקשור להעברת אותות חשמליים במערכת העצבים לכן הם מושפעים זה מזה. בנוסף מגנזיום מסייע לוויסות רמות הסוכר ולחץ הדם. מחסור חמור במגנזיום יגרום לאותן התכווצויות שרירים (בעיקר ברגליים) שמוכרות לכל מי שרכב שעות במדבר ביום קיץ חם ולא דאג לתזונה ושתיה נאותים...

בנוסף לאלו כמובן ישנם עוד מינרלים רבים וחשובים בניהם: סידן, יוד, זרחן, ברזל ואפילו כרום... אך בכל הקשור לעניין שלשמו התכנסנו, אלו שלושת המינרלים המשמעותיים ועלנו לוודא כי הפעילות הגופנית שלנו לא גורמת לרמות שלהם לרדת (בעיקר בשל הזעה, אך לא רק) מתחת לערך הרצוי.

אז איך משלימים את החוסר?
עברו לפרק הבא.

איזוטוני, או לא איזוטוני, זו השאלה...

סביר להניח כי רובכם רוכבים יקרים, נתקלתם כבר במושג "משקה איזוטוני". המושג "איזוטוני" אגב, מתייחס לריכוז החומרים המומסים בנוזל וכפועל יוצא, למהירות בה ייספג באמצעות תהליך האוסמוזה (פעפוע). כעקרון כדי שמשקה איזוטוני יוכל להיקרא בשם זה, עליו להיות בעל ריכוז מומסים הדומה או זהה לזה של הדם כך שיוכל להיספג מהר. מים לדוגמה, בהם ריכוז המומסים נמוך יותר מהדם, יספגו הרבה יותר מהר מאחר והם היפוטוניים (ריכוזם נמוך מזה של הדם).

משקאות איזוטוניים מורכבים ממים לתוכם מוסיפים חומרים שנועדו להחזיר לגוף את החוסרים שאיבד במהלך הפעילות הגופנית. מעבר למים ולמלחים עליהם דיברנו כבר, מכילים המשקאות הללו גם סוכרים (פחמימות) שהן ה"דלק" המניע את תחנות הכוח הקטנטנות שנמצאות בגרעינם של כל תאי הגוף שלנו.

לטענת יצרני המשקאות הללו, המגיעים או כמשקה מוכן או כאבקה שיש להמיס במים, הפורמולה שלהם תחזיר לגוף את כל החוסרים ותאפשר לספורטאי להמשיך לנוע קדימה במרץ. ספורטאים מקצועיים עושים בהחלט שימוש במוצרים אלו וזאת לאור העובדה כי תדירות האימונים ועצימותם גבוהה ביחס לאדם מן השורה, אך האם גם לוחמי סופשבוע היוצאים לרכיבה של שעתיים-שלוש צריכים לרכוש אותם?

ובכן, התשובה על כך היא – תלוי בכם. מוצר מדף בו הושקע פיתוח ומחקר בהחלט יהיה יעיל ומאוזן אך גם תחליף ביתי יוכל "לספק את הסחורה" כל עוד אתם לא בתחרות איש ברזל...

הכנת "משקה איזוטוני" תוצרת בית היא עניין קל ופשוט וברוב המקרים ייתן מענה מצוין לרכיבות שאינן חורגות מגבול ה-4 שעות. ישנם מתכונים רבים ברשת וכל אחד יכול לבחור את המועדף עליו, אנחנו מכינים אותו כך:
על 1 ליטר מים אנו מוסיפים כ-10 מ"ל תרכיז מתוק דוגמת ויטמינצ'יק, או מוהלים מיץ פירות ביחס של 1:1. בנוסף אנו מוסיפים לכל ליטר מים כרבע כפית מלח (1 גר') ומערבבים היטב. התמיסה שקיבלנו מכילה עכשיו את רוב החומרים החשובים הדרושים לגוף. בכל מקרה, אל תשכחו גם לאכול חטיף או שניים :)

מאחלים לכם רכיבות טובות וזכרו תמיד להיות קשובים לגופכם!