שתף קטע נבחר

הבגרות במתמטיקה בישראל היא בלוף

שיטת ניקוד מופרכת, בונוסים מיותרים, טיפוח מועד ב' והקלות פיקטיביות. הכל כדי להעלות ציונים ולהתהדר שהיהודים גאונים. בואו פשוט ניתן 100 לכולם

 

מתמטיקה (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כ-200 אלף תלמידים ניגשו היום (שני) לבגרות במתמטיקה וזה תזמון טוב לבדוק מה באמת המשמעות שלה. בעשורים האחרונים עלה ממוצע הבחינה בשלוש יחידות בעשרות נקודות. איזה כיף, האמנם תלמידנו הפכו לגאונים? לא ממש, זאת רק השיטה שהשתנתה. המבחן הנוכחי מתחלק לשלושה חלקים, ואם נכשלת באחד מהם תוכל להשלים רק אותו. יותר מכך, אחד משלושת החלקים (שהוא גם הקל שבהם) פועל על פי שיטה מופרכת של "צבירה", שלפיה כל תלמיד יכול לצבור 150 נקודות במקום 100, ולהשתמש בהן כדי לפצות על החלקים החלשים האחרים. במילים אחרות: מספיק שקיבלת בפועל 66, ועדיין הציון הסופי יהיה 100.

 

 

אף אחד לא יודע מה ההתפלגות האמיתית - מי באמת קיבל ציון גבוה ומי סתם נהנה מפירות השיטה. זה מסביר איך ממוצע הציונים עלה בעשרות אחוזים ואיך השיטה המעוותת הזאת, שמעודדת בינוניות, גורמת לתלמידים רבים לגשת לשלוש יחידות. כי למה להשקיע בארבע או חמש יחידות ולקבל ציון נמוך, במקום לבחור בדרך הבטוחה והקלה להצלחה?

 

מאותה סיבה הועלה גם הבונוס בבחינה בחמש יחידות במתמטיקה, ללא התחשבות בפרמטרים אקדמיים אלא רק ממניעים פופוליסטיים, כדי להתהדר בציונים הגבוהים של ילדי ישראל. הדבר דומה לשר אוצר שמוריד מסים כדי לחזק את אהדתו בעיני הציבור, ללא אחיזה במציאות הכלכלית.

 

והאינפלציה המלאכותית של ציונים לא מסתיימת כאן. כדי להקל עוד יותר על התלמידים המציא משרד החינוך את "מועד ב'" (ולפעמים עם קצת קומבינות גם מועד ג'). כמדינה רוויית מלחמות ושירות מילואים, נועד מועד ב' במקור רק עבור האקדמיה, אבל מאז הוא גלש באלגנטיות גם לתיכונים והפך בהם לנורמה.

 

התלמידים מרשים לעצמם לחפף במהלך השנה, כי "מקסימום יש מועד ב'". האם זה הוגן שתלמיד שלמד כמו שצריך, ייעקף בסיבוב על ידי חברו שהבריז כל השנה וניגש למועד ב'? כך נוצרת נורמה של דחיינות שכה נפוצה במחוזותינו, ולא רק במתמטיקה. במקביל נוצר עומס של מבחנים, מה שמוביל ללימוד שטחי ותועלתני להשגת ציונים (נוצרה מציאות שבה אפילו תלמידים שעברו ניגשים למועד ב', כדי ליישר קו עם חבריהם).

 

אפרופו, אלה שנכשלו במועדים ב' ו-ג' יכולים להשלים בגרויות אחרי הצבא. אז איזה יתרון מקבל תלמיד שלמד היטב בתיכון? ומה עם הפערים בין האמידים שיכולים להרשות לעצמם לשלם על לימודים אקסטרניים לבין אלו שלא? איפה השוויון? אבל למשרד החינוך זה לא אכפת. הוא עסוק בלייפות את המציאות. העיקר שכולם יקבלו בסוף 100 ובעולם יראו כמה היהודים חכמים ומצטיינים.

 

ועוד לא דיברנו על ההקלות הפיקטיביות עבור תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז. להוציא מתי מעט שסובלים מבעיות אמתיות, וראויים לחלוטין לתוספת זמן או מבחן בעל פה, פעמים רבות מדובר בהורים עשירים ש"רוכשים" אישורים מרופאים מומחים פרטיים תמורת אלפי שקלים. חשבו על העוול החברתי.

 

וכמו תמיד, הכול מתחיל מלמעלה. מהשאיפה התדמיתית להציג את ישראל כמעצמת סטארטאפ ומתמטיקה, ואת היהודים כגאונים ואור לגויים. כי במראה האשלייתית שמשתקפת כולם מרוויחים: שר החינוך מתהדר בציונים הגבוהים של ילדי ישראל, המנהלים מעלים את הדירוג הארצי של בתי הספר שלהם, והמורים המצטיינים נקבעים על פי ציוני התלמידים, שבעצם מפסידים.

 

תוצאות ריפוי המערכת יתנו את אותותיהן רק בטווח הארוך, אבל את הפוליטיקאים מעניינים רק הישגים מהירים בקדנציה הנוכחית. אז יאללה, תנו 100 לכולם ובואו נסגור את הסיפור.

 

  • ירון יגר הוא דוקטורנט למתמטיקה, מרצה באוניברסיטת תל אביב ובמכללת אפקה, ומייסד אתר YegerMaster ללימודי מתמטיקה און ליין

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים