מעלית שבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מציין פיקוד שבת למעלית

מעלית שבת היא מעלית שמנגנון הפעלתה מאפשר ליהודים שומרי שבת להשתמש בה בשבת בלא שיעברו על איסור חילול שבת. את מעלית השבת תכנן ופיתח המהנדס דוד בנעט במסגרת מכון מדעי טכנולוגי להלכה של הרב לוי יצחק הלפרין בירושלים. ההיתר לשימוש במעלית שבת איננו מוסכם על כל הפוסקים.

בתחילת 2017, פיתח המהנדס בנעט, בשיתוף פעולה עם חברת 'ויטור', מעליות שבת גם למעליות MRL (ללא חדר מכונות) וכיום ניתן להתקין מעלית שבת מסוג MRL גם לשיטת הרב הלפרין הנחשבת שיטה מחמירה.

הפעלתה של מעלית שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפתח הפעלה למעלית שבת

ההלכה אוסרת שימוש במעלית רגילה בשבת וחג, כיוון שהשימוש בה כרוך בעשיית מלאכות האסורות מדאורייתא ומדרבנן. מעלית שבת, לעומת זאת, פועלת בשעות קבועות הנקבעות על ידי מנגנון הפיקוד שלה. המעלית נעה בין הקומות בצורה אוטומטית ועוצרת בכל תחנה ללא צורך בלחיצה על כפתורי הפעלה. המעלית ממתינה זמן מה בכל קומה (או בכל קומה שנייה) לכניסת הנוסעים ומתריעה בזמזום כמה שניות לפני סגירת הדלתות. חיישנים חשמליים, כגון עין אלקטרונית בדלת ומנגנוני שקילה, מנוטרלים בדרך כלל על מנת למנוע את השפעת האדם על ההפעלה האוטומטית של המעלית. בדרך כלל יש שילוט או נורית חיווי המציינת שהמעלית פועלת במצב שבת. כדי לקצר את זמן התנועה של המעלית יש מעליות המתוכנתות לדלג על מספר קומות בעלייתן או עולות היישר לקומה העליונה, ואחר כך יורדות קומה קומה.

רוב המעליות שבהן מותקן פיקוד שבת מתוכננות על ידי חברת המעליות בשיתוף ובהנחיית רבנים ומהנדסים של מכוני הלכה כגון המכון המדעי להלכה בירושלים[1] ומכון צומת[2]. האישור להשתמש במעלית שבת מותנה בבדיקה ואישור של המעלית על ידי טכנאים ומהנדסים של מכוני ההלכה.

הפולמוס ההלכתי סביב מעלית שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעלית שבת קיבלה הסכמה מרבנים חשובים כגון הרב שלמה זלמן אוירבך[3] והרב יהושע ישעיה נויבירט[4], אך איננה מוסכמת על כל פוסקי ההלכה, יש שאוסרים לרדת במעלית אבל מתירים לעלות וישנם הנמנעים בכלל משימוש במעלית זו בשבת.

בספטמבר 2009 קבוצה של רבנים חרדים פרסמה בשם הרב יוסף שלום אלישיב פסק הלכה האוסר בצורה גורפת שימוש במעלית שבת[5], אך מאוחר יותר פורסם כי הם עומדים לחזור בהם מדבריהם ולהתיר שימוש במעלית שבת, לפחות לבעלי צרכים מיוחדים, חולים ונשים בהריון[6]. במקביל פרסמו מכון צומת[7] והמכון המדעי להלכה[8] מכתבי תגובה להסבר ההיתר לשימוש במעלית שבת.

טיעונים נגד ובעד:

טיעון נגד מעליות השבת טיעונים בעד מעליות השבת
האדם מסייע למנוע לדחוף את המעלית כלפי מטה, בבחינת 'שנים שעשו', ולכן הוא שותף לפעולה החשמלית העוצרת את המעלית בכל קומה, באמצעות מתג המופעל על ידי תנועת המעלית כלפי מטה. מדובר בהשפעה מזערית וזניחה שההלכה לא מתחשבת בה. השפעת האדם איננה אקטיבית אלא פסיבית, בהיותו בעל 'כובד'. בעת כניסתו למעלית לא מתרחש דבר, ולכן השפעה עקיפה כזו באמצעות הכובד מותרת.
יש מעליות מוסדיות כבדות (לא מצוי כלל בבתי מגורים) שבהן בעת עצירה לעיתים מתפרקת אנרגיה למשך חלקיק שנייה, מעין תופעה של 'ייצור חשמל'. כמות האנרגיה פרופורציונית לעוצמת הבלימה המושפעת גם מן המשקל. יצירת האנרגיה (באותן מעליות כבדות שאכן זה קיים. בפועל כמעט תמיד המציאות היא ב'ספק') היא טפילית ולא נחשבת, מה גם שלאדם לא אכפת ממנה.
בשנים האחרונות יש מעליות מהירות שיש בהן מערכת בקרת מהירות שנועדה לווסת את התאוצה בעת התחלת הנסיעה ואת ההאטה בסיומה. מערכת זו מושפעת גם ממשקלו של האדם. ההשפעה של בקרת מהירות זו היא בדרך של 'שינוי זרם' (או מתח) בלבד, שהרבה רבנים כבר התירו. בנוסף לכך, יש משמעות לבקרת המהירות רק במקצת מעליות ורק כשנוסעים קומות רבות בבת אחת, במהירות גבוהה.
מעלית שבת גורמת ל"זילותא דשבת" (הפחתה בערך השבת הקדושה) והיא "עובדין דחול" (מעשים של ימי חול) מעלית שבת תורמת לעונג שבת של הנצרכים לו, ואין זה שונה משאר דברים המופעלים על ידי שעון שבת
המעלית מאפשרת גם לאנשים בעלי נכות להגיע לקומות גבוהות בשבת, ובכך עוזרת להגדלת הנגישות בשבת.

בחוקי מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 תוקן חוק התכנון והבניה[9] ונוסף לו סעיף 158א, הקובע שבכל בניין מגורים ובניין ציבורי שיש בו יותר ממעלית אחת יש להתקין מנגנון פיקוד שבת באחת מהן[10]. בצעד נוסף נקבע בשנת 2011 שבבית משותף שבו אין מנגנון פיקוד שבת, "רשאים רוב בעלי הדירות להחליט על התקנת מנגנון פיקוד שבת, וכן על הפעלת המעלית או אחת המעליות, לפי העניין, כמעלית שבת"[11]. הוצאות ההתקנה של מנגנון פיקוד שבת חלות על הדיירים הדורשים את התקנתו.

בסעיף 59ז (א) לחוק המקרקעין נקבע: "בבית משותף שבו דירות המשמשות למגורים, כולן או חלקן, ושבו מותקנת יותר ממעלית אחת ובאחת המעליות הותקן מנגנון פיקוד שבת, רשאי כל בעל דירה לדרוש כי המעלית שבה הותקן המנגנון תופעל כמעלית שבת; דרש בעל דירה כאמור, תופעל המעלית כמעלית שבת". הוצאות ההחזקה וההפעלה הנובעות מהפעלת המעלית כמעלית שבת חלות על הדיירים הדורשים את הפעלתה בצורה זו.

ביולי 2023 נפסק על ידי רשם המקרקעין מעלית שבת לא חייבת לעצור בכל קומה (דבר הכרוך בסבל ועיכוב רב), אלא רק בקומות הדיירים המשתמשים בה.[12]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב לוי יצחק הלפרין, "מעליות בשבת - מחקר ובירור הלכה אודות השימוש במעליות בשבת", המכון המדעי-טכנולוגי להלכה, ירושלים, תשמ"ד (הספר כולל גם מאמרים באנגלית מאת ד.ר. בנעט (D.R. Bannett) והרב יחיאל ניומן Yechiel Neumann))

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ D.R. Bannett, The Sabbath Elevator Question, Elevators and Shabbat, The Institute for Science and Halacha.
  2. ^ מיפרט טכני עבור יצרני מעליות, באתר מכון צומת
  3. ^ שולחן שלמה ח"ב סי' שי"ח ס"ק א, כ
  4. ^ שמירת שבת כהלכתה פרק כ"ג הע' קל"ז, ק"מ וקמ"א ומילואים
  5. ^ קובי נחשוני, הרב אלישיב: לא למעלית שבת, באתר ynet, 29 בספטמבר 2009
  6. ^ קובי נחשוני, הרב אלישיב יכיר במעלית שבת, באתר ynet, 11 בנובמבר 2009
  7. ^ מכתב תגובה של הרב ישראל רוזן - ראש מכון צומת
  8. ^ מכתב תגובה של הרב לוי יצחק הלפרין ראש המכון המדעי-טכנולוגי להלכה
  9. ^ אבישי בן חיים, חוק חדש: להקים מעליות שבת ברבי קומות, באתר ynet, 25 ביולי 2001
  10. ^ חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.
  11. ^ חוק המקרקעין (תיקון מס' 31), התשע”א-2011, ס"ח 2283 מיום 16 במרץ 2011
  12. ^ פסק דין תקדימי: מעלית שבת לא חייבת לעצור בכל קומה, באתר "סרוגים", 9 ביולי 2023