יותר מתמיד חשוב לעודד צעירים ללמוד הנדסת חשמל למתח גבוה. על המדינה להתעורר ולעשות “תיקון מאולץ”, לפני שהתעשייה כולה תשלם את המחיר.
מאת: הדס מרזל, מנכ”לית חברת אנג’יס
הכתבה “יש פער של 40% בשכר מהנדסים בענף החשמל לעומת ההייטק” (YNET, 07.11.19), עסקה בצורך הקריטי במהנדסי חשמל למתח גבוה. צרכי השוק עומדים כיום על כ-6000 מהנדסים, אך מספר העוסקים במלאכה עומד על כ-2500 מהנדסים. הכתבה אבחנה את השכר הגבוה המוצע למהנדסי חשמל בתעשיות ההיי-טק כמניע העיקרי לפער בעייתי זה.
אל הכתבה התראיינו מומחים בעלי שם, שהתריעו מפני נזקים אפשריים כתוצאה ממחסור הולך וגובר במהנדסי חשמל למתח גבוה. עושה רושם כי הכתבה נגעה בנקודה רגישה, כי את התלונות המעניינות יותר ניתן היה לקרוא דווקא בטוקבקים הרבים (שבאופן מסורתי אמורים להיות מועטים עבור נושא כה טכני).
“מהנדס צריך לנסוע שעה לכל כיוון בשביל להגיע למפעל! כל מהנדס עם קצת שכל עושה הסבה להייטק, מוצא עבודה בזריזות וקרוב לבית!” כותב אחד הטוקבקיסטים.
“איזו סיבה יש למהנדס צעיר להיכנס לחברה שבה אנשים חסרי השכלה מרוויחים פי שש ממנו??” כותב טוקבקיסט נוסף.
ואתם יודעים מה? הם צודקים.
מקצועות ההיי טק נחשקות יותר, ניתן לעשות בהן “אקזיט” ולהתעשר מהר ובקלות. אך דווקא היום ישנה מהפכה בתחום החשמל זרם חזק, ומעורבים בו אספקטים היי-טקיסטיים כגון ביג דאטה, מניה חכמה, בלוקצ’יין וחיזוי צריכה וגנרציה באמצעות בינה מלאכותית. יותר מתמיד חשוב “לכוון” צעירים בעלי אוריינטציה מתמטית למקצוע הבסיסי והחיוני הזה. על המדינה להתעורר ולעשות “תיקון מאולץ”, היות ובכל מדינה, בין אם היא אומת סטארט אפ או לא, לא רצוי לעודד תחום אחד בכל הכוח ולהזניח תחומים אחרים. כפי שבריאות טובה מגיעה לפני חינוך איכותי, כך חשמל זרם חזק (העוסק בתשתיות הבסיסיות ביותר של אספקת חשמל וייצוב חשמל ברשתות ובמפעלים) קודם להיי טק או לפחות שווה בחשיבותו.
למדינה ולמעסיקים ישנם מספר דרכים להחזיר את המטוטלת למצב מאוזן יותר. להלן חלק מהם:
שכר גבוה, תנאים אטרקטיביים
כידוע, יוקר המחיה בארצנו הוא מהגבוהים בעולם. לצעירים בישראל אין את הפריבילגיה להשקיע בתחום הדורש השכלה והכשרה רבת שנים, אם הם לא יתוגמלו בהתאם בסוף התהליך. על המעסיקים, בסיועה של המדינה , להציע למהנדסי חשמל מתח גבוה שכר אטרקטיבי, צעירים וותיקים כאחד, בין אם הם שייכים למגזר הפרטי או הציבורי.
הכשרה בתשלום
על פי רוב מפעלים מתעקשים לשכור רק מהנדסים עם ניסיון. בישראל אין מסורת של התמחות בתשלום, ובמקרים הנדירים ביותר שכן, לא מדובר בשכר ראוי המאפשר להתקיים. ללא הכשרה בתשלום אנו יוצרים במו ידינו מלכוד 22 – לא ניתן לעבוד ללא ניסיון, לא ניתן לרכוש ניסיון ללא עבודה. במקביל, גיל העובדים נותר יחסית גבוה, ומהנדס צעיר שאיכשהו מתגבר על משוכת הניסיון, מוצא את עצמו מוקף בעובדים מבוגרים ממנו בהרבה. על אף וזה נשמע כטיעון פחות רלוונטי, תחושת שיוך חברתי במקום העבודה הוא שיקול מכריע בבחירת מקום עבודה. על מנת למשוך לתחום מסוים אנשים צעירים, יש למשוך אותם במספרים גדולים, לא בבודדים.
‘לתפוס אותם’ כבר בתיכון
כשם שתכנית הלימודים הממלכתית כוללת לימודי מחשב, יש לשקול שיעור חובה ייעודי היציג באופן מסודר בפני תלמידי תיכון את מקצועות העתיד, לרבות הנדסת חשמל למתח גבוה, הנדסת חשמל ירוק, גנטיקה, חקר המוח ועוד. ערוצי המידע הרגילים אינם חושפים בפני הנוער את מלוא האפשרויות התעסוקתיות העומדות בפניהן, את הדרישות המאפיינות את התחומים שונים, ומהן היתרונות באותן מקצועות. אם המדינה חפצה לעודד מקצועות מסוימים, הגיל הנכון ביותר לגרות את הדמיון הוא בגילאי התיכון.
לסיכום, אין מנוס מהתערבות יזומה של המדינה, במקביל להרמת הכפפה מצד המגזר הפרטי. ככל שגדלה האוכלוסייה גדלה גם צריכת החשמל, ובמוקדם או במאוחר תידרש המערכת לפתור את המחסור במהנדסי מתח גבוה. האם לא רצוי שנתחיל להתמודד אתגר זה כבר עכשיו?
צילום: סיגל קולטון
