כשבית הופך לאקווריום של ירק / מעצבת פנים אסתי די-נור
כשראתה מעצבת הפנים אסתי דינור לראשונה את הבית בבנימינה, התרגשה. לא מזמן עברה לתל אביב, אך הבית הטובל בירק סבוך, החזיר את געגועיה למושבה הוותיקה. המיקום בסביבה הטבעית דרש התייחסות חוץ-פנים קלאסית. לכן, ההחלטה העיצובית הייתה לפתוח את הבית לגינת החורש הוותיקה בחלונות יפים, בעלי מקצב ואחידות, שייתנו את התחושה של שהייה באקווריום של ירק. לפתוח את המטבח, פינת האוכל וחדר המגורים, לכדי חלל אחד, ולפנק את הבית כולו בחומרים טבעיים ובתאורה מחמיאה.
וכשהבית מוסתר מעיני המתבונן בירק, גם אין צורך בווילונות או בתריסים...

לבית הפרטי הקסום הטובל בגינות ובירק, באזורה הוותיק של בנימינה, שנבנה על נחלה לפני כ-25 שנה, נדרש שיפוץ מסיבי. עצים רחבי ידיים, עצי פרי ריחניים, סמטה צרה המעוטרת בעצי זית עתיקים, גדר עץ מאפירה, מכונה חקלאית ישנה המעלה חלודה - זו הייתה האווירה שביקשה מעצבת הפנים אסתי דינור להכניס לתוך הבית. היא הכירה לעומק את דייריו, כדי להיכנס לתוך עולמם – עיסוקיהם, תחביביהם, ילדיהם, מהיכן באו משפחותיהם, ואף בעלי החיים שלהם. הם דיברו גם על אמנות הציור, על הנוף הארץ ישראלי שכה מדבר אליהם, והוזכרו שמות ציירים ישראלים המספקים להם השראה, כדי לשלב אמנות מקורית בחללי הדירה.

בשיפוץ הבית הוותיק בבנימינה, לאחר שנרכש מבעליו שבנוהו בשנות התשעים, ניתנה תשומת לב רבה לחלונות המשקיפים לגינה. הם הורחבו ושופצו על מנת ליצור אחידות, סימטריה וקצב, כאשר כל האלומיניום הוחלף לפרופיל דמוי בלגי בצבע בהיר. הפרגולה בחצר החליפה את גג הרעפים הנמוך שקירה אותה, כדי לאפשר כניסת אור. המטבח שהורחב ונפתח לסלון, הופרד מאזור הכניסה באמצעות אי, אשר נבנה בנגרות בהזמנה אישית, המשלבת עץ אלון בהיר עם משטחי עבודה באבן שחורה. קומת הקרקע והמדרגות רוצפו באבן חלילה, וקומת המגורים בפרקט אלון. השטח הכלוא מתחת למדרגות נפרץ בניסור בבטון, ונוצל לארון אחסון ענק. חדרי השירותים חופו מחדש בקרמיקה ייחודית ובשליכט צבעוני. הצבעוניות בפלטת צבעים סתווית (תכלת, כתום, אוקר וכחול נייבי) משתלבת נפלא עם הירוק בחוץ. התאורה בחלל המרכזי תוכננה ב- uplight בפסי לד רציפים מקרניזי גבס בקירות, ובנוסף, שלושת גופי התאורה הגדולים והמרשימים מפורניר, נותנים את הקצב של חלוקת החלל בקומה.

בתהליך התכנון והעיצוב, הושם דגש רב על קומת האירוח, הכוללת ממ"ד, שירותי אורחים, מטבח, מזווה, סלון ופינת אוכל. המבנה משנות התשעים כלל מספר אלמנטים מיושנים שהיה צורך לחדש, כולל פתיחת החלל בין המטבח, פינת האוכל וחדר המגורים, והפיכתו ברוח עכשווית לחלל אחד. על כן הוחלט להרוס את המזווה שהפריד בין החללים, ואת המסדרון מימין לכניסה המוביל לממ"ד ולכניסת השירות. קיר המסדרון היה החלל שמתחת למדרגות המובילות לקומת המגורים, אשר כמעט ולא נוצל עקב הגישה הבעייתית והצרה. לכן הוחלט לנסר בבטון כדי לפתוח את החלל ולשלב בתוכו ארון ענק, המכיל את כל מה שיש לאחסן בבית. כך התפנה הממ"ד מכל מה שהכיל קודם, והפך לחדר המשחקים של הילדים.

חלל הבית כולו אינו גבוה במיוחד, וכעת משנפתח הדבר הורגש אף יותר. לכן, כדי ליצור תחושת מרחב, היה צורך למשוך את המבט החוצה, אל הגינה הירוקה והוותיקה. הבית המקורי כלל "גיבוב" של חלונות השונים באופיים, בצבעם ובגבהם, וחלקם נשאו קשתות בחלקם העליון, ברוח שנות התשעים. ההחלטה לאחד את החלונות בגובה ובנראות, ולסוגרם בפרופיל אלומיניום דמוי בלגי דק ואלגנטי, עשתה את רוב העבודה... התקרה הנמוכה טופלה בשפכטל אמריקאי, כדי שתקבל מראה חלק ותחזיר את האור שהוקרן עליה במנורות uplight, כמו קופסת אור מרחפת, המספקת אשליה של תקרה גבוהה. את היתר עשו הצבעים והחומרים הטבעיים, המשמשים כקו מוביל בעבודותיה של המעצבת אסתי דינור, בעיקר כאשר מדובר בחומרים מקומיים המעבירים את רוח המקום. למשל, רצפות ומדרגות הבית חופו באבן חלילה מקומית, וכל נגרות המטבח בוצעה בעץ אלון (עץ מקומי באזור) כמו גם רהיטי הטלוויזיה ושולחן האוכל. שולחן אוכל נוסף הוצב במרפסת הגינה מתחת לפרגולה. אלמנטים חוזרים של פרזול בברזל שחור מלווים את העין במקומות שונים בבית, החל מהאח בברזל יצוק והארובה המיתמרת ממנו, מעקה המדרגות, רגלי וידיות ארונות המטבח, רגלי הספה ושידת הטלוויזיה. באותו אופן, הצבעוניות שנבחרה גם לפנים וגם לחוץ, נוגעת לטבע המקומי בעונות השנה השונות, בדגש על כחול וצהוב. את הירוק וצבעי הפריחה מקבל הבית דרך החלונות. קיר צהוב אוקר מקבל את פני הנכנסים הביתה ונצפה מהמטבח, ואותו צהוב "מטפס" גם לקומה השנייה בחדר המדרגות. התכלת מבצבץ מן הקשת שנותרה בקיר הבית החיצוני, ונראה מפינת האוכל כמו שמיים, אותם אנו פוגשים גם בחדר המשפחה ובאמבטיה. שלוש מנורות הפורניר מבית 'ויהי' מעל האי במטבח, מעל פינת האוכל ומעל פינת הישיבה, מוקמו על ציר אחד, בנוסף למנורה עומדת בפינת הישיבה הכחולה.

קומת החדרים כוללת חדר הורים עם מקלחת צמודה וחדר ארונות, שני חדרי ילדים וחדר עבודה. חדר שירותים נוסף אוחד עם האמבטיה, ובו נוספה מקלחת וארון למכונת הכביסה והייבוש. בקצה המסדרון נפתח החלל לחדר משפחה המשמש לצפייה בטלוויזיה, על גבי כריות רביצה גדולות. חדר הילדים תוכנן למגורי שני ילדים, וקירותיו עוטרו בציורי ג'ונגל, כדי להפעיל את עולמות הדמיון. כמו כן, הוחלפו ושודרגו הדלתות, כולל דלת הכניסה מעץ מלא המרשימה בנוכחותה, והקומה כולה חופתה בפרקט עץ.

"בני הבית היו מעורבים מאוד בתהליך העיצוב, מהחזון דרך הביצוע. יחד בחרנו בצבעוניות סתווית, שתתקשר עם הירוק המשתולל בחוץ רוב ימות השנה, ועם הפריחות הנפלאות שמציצות פנימה", אומרת מעצבת הפנים אסתי דינור. "זה כל מה שנדרש כדי להכניס את השקט והרוגע הביתה, ולשקף את רוח המקום והמושבה".

לאתר של אסתי די-נור
קרדיטים:
נגרות: נגריית טידה
אבן: ״אבנים״
אלומיניום: פרופיל אלומיניום ״כוכב״
מנורות: סטודיו ויהי
דלתות פנים: עץ ורוק
קרמיקה: שיש אלוני
צילומים: איתי אבירן