אין נביאה בעירה / סופרת מיכל סנונית

מיכל סנונית היא הסופרת הישראלית הנמכרת ביותר בעולם והמתורגמת ביותר בהיסטוריה. 'הילדה הנצחית' של ספרות הילדים העולמית, מתקבלת בכבוד של מלכים בכל מסעותיה העולמיים, מה שמעורר לא מעט תהיות על הדרך בה אנו בישראל "מכבדים" את אמננו הוותיקים, גם לאחר מפעל חיים מדהים של מעל 40 ספרים, ב-48 שפות ומעל שלושה מיליון עותקים.
נסו רגע לנחש – מהו הספר הישראלי הנמכר והמתורגם ביותר בהיסטוריה? ומיהו הסופר שספריו תורגמו ל-48 שפות (יותר מכל סופר ישראלי אחר), נמכרו ברחבי העולם במעל לשלושה מיליון עותקים, ונמצאים בראש רשימת רבי המכר הבינלאומיים? כנראה רצים במוחכם שמות כמו ש"י עגנון, עמוס עוז, אתגר קרת או אולי דוד גרוסמן, אבל אף אחד מכם לא חשב על מיכל סנונית.

ספרה של מיכל סנונית 'ציפור הנפש' תורגם ל- 48 שפות, זכה לשבחי הביקורת העולמיים, ונתלה על האילנות הכי גבוהים: "הספר הפילוסופי המפתיע ביותר מאז ג'ונתן ליווינגסטון השחף" (The Bookseller). "המחברת פורטת על אותם נימים שפרטו מחברי 'הנסיך הקטן' ו'ג'ונתן ליווינגסטון השחף' לפניה" (Liverpool Echo). "בימים כשלנו, כשערכים ישנים נזרקים הצדה, רבים מאתנו מצאו את אמונתם בספר זה" .(Daily Mail) "הספר מהלך קסם, כתוב מהלב ומהנפש, כובש את לב הקורא ללא הבדל ארץ ושפה. אין צורך להשוותו ל'נסיך הקטן', כפי שעשו רבים, הוא ראוי בהחלט לעמוד בשורה הראשונה של הספרות הקלאסית בזכות עצמו" (Time Out).

בשפה הגרמנית בלבד (גרמניה, שוויץ ואוסטריה) הוא נמכר במעל למיליון עותקים, כולל שלושה ספרים נוספים של מיכל סנונית: 'בוא וחבק אותי' שתורגם ל-30 שפות, 'יד ביד עם אלוהים' ו-'דרך האהבה'. חשוב להבין, שברוב המדינות ספריה אינם נחשבים רק כספרי ילדים, אלא כבעלי רבדים נפשיים ותת הכרתיים עמוקים, הנמכרים למבוגרים על מדפי הפסיכולוגיה, הפילוסופיה, והניו-אייג'. 'ציפור הנפש' מופץ ב-24 מדינות דוברות ספרדית, וסך כל מכירותיו בספרדית עומד על כחצי מיליון עותקים. בשנת 2006 הוכרזה סנונית כסופרת השנה במקסיקו, ע"י משרד החינוך ונשיא מקסיקו, ולרגל המאורע הודפסה מהדורה מיוחדת בת 100,000 עותקים שהופצה כספר לימוד חובה בכל בתי הספר במדינה. כבר ב-2010 חגג 'ציפור הנפש' את מכירת עותק המיליון בשפה האנגלית (לא כולל ארה"ב) – שיא כל הזמנים לספר ישראלי. בשנת 1993 זכה הספר למקום הראשון בעולם בתחרות הבינלאומית לספרות ילדים בז'נבה. בארה"ב ראה הספר אור ב-1999 בהוצאת הייפרון של וולט דיסני, וזכה להוקרה גדולה. גם בשפה הערבית יצאו לאור שלושה ספרים של מיכל סנונית, בהוצאת דאר אלהודא – המופצים בישראל, בשטחים מעבר לקו הירוק ובארצות ערב רבות, בתרגומה לערבית של פתחיה טברי.

גם בישראל זכתה מיכל סנונית להכרה, אם כי נמוכה משמעותית בהשוואה להצלחתה בעולם. ב-1973 זכתה בפרס קרן תל-אביב ע"ש יהושע רבינוביץ', ב-2005 בפרס ראש הממשלה, בשנת 2014 בפרס רנה לי בחסות האיגוד הכללי של הסופרים בישראל, ובשנה שעברה (2017) ב'פרס האור' תחת חסותה של ההסתדרות הציונית. התזמורת הקאמרית הישראלית העלתה קונצרט על סמך ספרה 'ירמיאו החתול', וכן מחזה מוזיקלי בתיאטרון מדיאטק בחולון. משיריה של מיכל סנונית שהולחנו: 'תחת עץ האהבה' בביצוע נורית גלרון ויוסי בנאי, 'בסוף כל הדרכים' בביצוע הפרברים, 'בוא וחבק אותי' בביצוע נורית גלרון ועוד.

כך כתב על מיכל סנונית רוה"מ והנשיא לשעבר שמעון פרס: "מיכל סנונית היא יוצרת כובשת לב, המבטאת את הקרבה הסמויה שבין הילדות לאהבה. ביצירתה, אין ניסיון לייפות או להמעיט, להרבות או להסתיר. בתום עומד יופי משלו, והאהבה היא סוג של יופי. אין אהבה הדרגתית – האהבה כאן היא קפיצה לגובה, קפיצה לרוחק. חוויה מרגשת וטוטאלית היוצרת זמן משלה, גובה משלה. אצל מיכל סנונית האהבה היא אביב, אביב מתמשך, אביב שחי ושאינו מת גם במרחבי החידלון. כשמלאכיה שרים את ההמנון – אפילו השדים צוחקים. אכן, סימפוניה שלמה במקורה, סימפוניה מקורית ומרגשת".

וכך כתב עליה בספרו פרופסור עוז אלמוג, סוציולוג והיסטוריון מוביל מאוניברסיטת חיפה: "סנונית לא דמיינה בחלומותיה הוורודים ביותר שהספר שכתבה ידבר באופן כה מוצלח לנפש הקוראים ויקנה לה פרסום בינלאומי, כספר פולחן עבור מבוגרים ובני נוער כאחד, בארץ ובעולם. עד סוף שנות התשעים היה לספר הבינלאומי הנמכר בתולדות המדינה - נתון המלמד כמדומני לא רק על איכותו אלא גם על השפעתו על התרבות הפסיכולוגית העולמית ועל החברה הישראלית". גם בקרב אנשי אקדמיה זוכה מיכל סנונית להערכה על פועלה, כפי שכתבה ד"ר צביה ולדן, בלשנית התפתחותית מובילה: "בתקופה שהעברית צמחה ולבלבה כשפת יום-יום, יצרה סנונית סוגה חדשה בספרות הילדים – סוגה של רוחניות ותקווה, הכורכת בתוכה פיוט והגות, שירה ופילוסופיה, פותחת את מגירות הלב של הגדולים והקטנים, וחושפת את הנפש הנחבאת בהם. מיכל אמנם לא המציאה את 'ציפור הנפש' – הנפש תמיד שכנה בתוך הגוף – אולם היא פתחה את הכלוב שלה והצמיחה לה כנפיים, ואלה נשאו אותה לכל קצווי תבל".